אישתי פוגעת בילדיםנבוך

אנחנו נשואים למעלה מעשר שנים עם כמה ילדים ברוך ה'.

יש דבר אחד שמעיב קשות על החיים בבית:

אישתי מרבה לצעוק על הילדים (שלא לומר לצרוח), מבקרת אותם כמעט ללא הפסקה, יורדת עליהם, מזלזלת בהם, לעיתים רחוקות מאוד מאוד פוגעת בהם גם פיסית.

ניסינו הכל: ייעוץ זוגי, שיעורים סדנאות.

ניסיתי להתעלם, ניסיתי להעצים אותה על ידי חיזוקים, ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה כמה זה קשה.

יש תקופה יותר רגועה, ואז בלי סיבה נראית לעין זה חוזר. יש ילד אחד שסובל במיוחד.

 

 

אני יודע שקצרה היריעה מלהסביר כאן את כל המורכבות, אבל אני תוהה מה הגבול? אני יודע שגירושים יפגעו יותר קשה בילדים, אבל ככה הם מאוד נפגעים. מתי פונים לרווחה? 

 

האם אשתך מודעת לבעיה?אורי8
אני כותבת בזהירות מכיוון שאיני מכירה את אשתך ואותך מקרוב, אבל אולי יש מקום ליעוץ פסיכולוגי ואולי גם פסיכיאטרי בשבילה , באופן אישי. אולי יעזור לה ללמד לשלט בכעסים, וללמד ליצור עם הילדים קשר בריא.
אם היא מודעת לבעיה יהיה לה קל יותר ללכת לייעוץ אישי ולנסות לשנות. אם אין מודעות לבעיה ואתה מרגיש שהילדים ממש נפגעים , ואתה לא מוצא שום דרך לשכנע אותה לפנות לטיפול, רק אז יש מקום לערב גורם חיצוני כמו רווחה כדי " להכריח" אותה לעשות שינוי וללכת לטיפול.
היא רוצה לטפל?kit
מה עם טיפול אישי שלה?פאז
אולי לקחת את הילד הפגוע לטיפול?
מה אמרו לכם בטיפול הזוגי?
האם היא גם חושבת/מבינה שזה רע? רוצה להפסיק?
ההכרה בבעיה זה שלב ראשון.
אם היא תחליט שכן היא תצטרך ללכת לטיפול אישי.
כמו כן כדאי ללכת להדרכת הורים פרטנית לא סדנא או שיעור כלליים.
באופן כללי אדם צועק כשכואב לו. נסה לבדוק איתה לגבי המצב הרגשי האישי שלה
בתקופות שהיא צועקת ולנתב אותה גם לטפל ולהקל על עצמה בהן.
בהצלחה באמת כואב.


ובינתיים אני מקווה שאתה מהווה כתובת עבור ילדיך ומקור לאור אהבה וקבלה
כמה שאלותl666

האם זה קורה בלי סיבה? נגיד היא קמה ברגל שמאל , כואב לה ראש ואז היא מוציאה הכל על ילדים?

אם ככה אז צריך לעשות משהו, ולהגן על ילדים כמובן כי זה נורא

אפשרות שנייה שלילדים אין גבולות ואין חובות ובסוף היא צורחת מחוסר אונים. במקרה כזה צריך ללמוד להציב גבולות בנועם

עוד נקודה - מה חלוקת תפקידים בבית, האם יש לה עזרה, האם היא עומדת בעומס, האם יש לה אפשרות להתאוורר, האם יש לה אפשרות לנוח, לישון?

עצה, אם היא רואה שהיא כבר לא יכולה אז אתה יכול לקחת ילדים לחדר אחר ולתת לה להירגע.  

לצרוח זה פחות נוראסיה

אבל לזלזל ולרדת עליהם זה נשמע פחות טוב

אתה לא יכול להתערב תוך כדי?

נגיד ילד שופך משהוא והיא צורחת. מפגר, לא מוצלח, יש לך חורים בידים, תמיד אתה מפיל דברים וכו...

אז אתה  יכול להגיד תוך כדי. לדוגמא: יוסי לא נורא כולנו בני אדם קורה שנפל לך הכוס מים ונשפך על הריצפה קח סמרטוט ותנקה...

כאילו תוך כדי להיכנס ולהקטין את צורת דיבור המזלזלת

..לענ'דהעני ממעש
אתה מחפש כביש עוקף.. שלא יפתור..
א. האם יש לילדים חוויות נעימות עם אמא?
ב. רווחה אין עניין- למה להכניס גם אותם, מה יעזרו?? תפקידם לא 'איום לחץ'..
ג. כנל גירושין- מה שייך?? אכן יפגע גם בילדים, גם בך וגם באשתך.
ד. ויסות חיצוני, ייעוץ?? בהצלחה
תתייעץ גם עם רב, בנוסף למטפל שעוסק בנושא הזהעף על עצמו


נשמע שהיא במצוקה..אנונימית פלוס


אני לא מבין גדול בפסיכולוגיה אבלמזמן

1. הייתי בודק אם זה קשור לילדות שלה. האם ההורים שלה הביאו לה יחס דומה. זה מאוד חשוב להבין מאיפה השורש של ההתנהגות שלה מתחיל.

2. הייתי בודק אם בחיים שלה באופן כללי היא בעומס מטורף מרמת חוסר שעות שינה עד העבודה וכו

3. הייתי מציע לכם לבדוק אם היא בדיכאון..

4. לא לוותר ללכת שוב ליעוץ ומה שצריך..

5ץ כתבת שגרושים יזיקו לילדים ולכן לא.. מציע לך לקבל עוד כוון חשיבה. אתה אוהב אותה? רוצה לחיות לידה?

מאמין בה? זוכר שאתה והיא מתחת לחופה נגעתם בנצח? אם עדין התשובות שלך הם כן לא הייתי מוותר

וממשיך לחשוב רק איך לשפר את הדברים..

 

בהצלחה רבה לילה טוב

טעות נפוצהיועץ חינוכי

הרבה הורים חושבים שכך טוב לילדים, וזה החינוך הטוב, לעיתים כך ראו בבית וכדומה, הייתי ממליץ להפגש עם יועץ חינוכי טוב שיסביר לה את הנזק שהיא גורמת לילדים.

0542538969

יש פה נורה אדומה - למה בכלל אתה שוקל גירושין?DvorW

מדבריך, הבעיה רק מול הילדים (ומילדים לא מתגרשים, כידוע).

ועוד נורה אדומה - שעל הנישואים שלכם לא כתבת מילה.

אתם נשואים עם כמה ילדים. אבל איך הנישואים שלכם?

וכמה אתה אוהב אותה?

וכמה היא אותך?

ובכלל איך לכם ביחד?

 

מרגיש לי משהו מפוספס פה, בלי קשר לילדים.

הילדים כידוע הם כמו מראה שמשקפת לנו חלקים לא נעימים, והרבה פעמים פורקים עליהם תסכולים מזירות אחרות של החיים.

קשה מאד.ד.

הביקורת המתמדת, "לרדת עליהם", זלזול - זה ממש לא טוב.

 

גם צעקות תדירות זה לא טוב. אם כי לפעמים ילדים "מתרגלים" שכך האמא מדברת..

 

ה"לעיתים רחוקות מאד פיסית", אם הכוונה למכה, זה כנראה הכי פחות חמור במכלול...

 

 

האם היא מודעת לבעיה? היא מודעת לכך שילד שמבקרים אותו, זה עלול לגרום אח"כ לבעיות, שאפילו היא עצמה תצטער לראות אותן?  היא מודעת כמה מסכן הילד הספציפי?

 

אם אינה מודעת - אז צריך לנהל איתה שיחה, שתבהיר בנחת, איך הילד מצידו מרגיש. מה זה עושה. וכו'.

 

 

אבל, אם היא כן מודעת - כמו שלכאורה נראה מדבריך שהייתם בסדנאות וכו' - אז אולי זה מראה על מצוקה פנימית שלה? אולי על מצ"ר מאד קשה, ר"ל, שאינה משתלטת על ההוצאת תסכולה כך, מרוב שמַר לה בפנים.

 

צריך לשאול אותה. מודעת לעצם הענין? אם כן, יש לך הסבר למה זה פתאום מתפרץ? זה קורה כשיש מצ"ר קשה? תשאל אותה.

 

אם יתברר שזה אכן בגלל איזה דכדוך או כד' שלה, אז זה כבר מישור אחר. פסיכולוגי/פסיכיאטרי-תרופתי. במקביל להבנה של של "רציונאל", למה זה ממש לא טוב.

 

כמובן, הכל אחרי שמוודאים אם בכלל יש מודעות. אם אינה חושב משום מה שזו הדרך. שאז צריך הסבר מאד בהירה למה זה שלול לחלוטין.

 

בהצלחה.

קשה..אנונימית לרגע1
מעבר למה שנכתב פה, כמה עיצות פרקטיות:
- להוציא את הילדים כמה שיותר. לא להשאר בבית, זה ממתן את שני הצדדים. גם אם גשום יוצאים עם מטריות ומגפיים - חוויה ..
- להזמין חברים אליכם. זה מעסיק את הילדים, ובמידה מסוימת מפחית עול מהאמא.
- איפה אתה בכל זה? לא ראיתי התייחסות לכך. חשוב לשדר לה הערכה וחום ולסייע כמה שאפשר.
עוד משהו שלא כתבובתאל1

זה תמיד היה ככה?

כי לפעמים שיבושים הורמונליים גורמים לקיצוניות של רגשות. אם היא על גלולות- שתפסיק אותן מיד ותמצאו פיתרון אחר. 

זה דבר ראשון! להוציא כל מה שיכול לקלקל מהבחינה הזאת.

 

דבר שני- נשמע שיש לה קושי רגשי. ובאמת לא פירטת. אם היא לבד עם הילדים כל אחהצ והם משגעים את השכל..אז די ברור.. אבל עדיין צריך למצוא לזה פיתרון, ללמוד תגובות הולמות, לדעת להתעלם מדברים וכו'

אני חושבת שהנחיה פרטית אישית בשבילה תעזור לה מאד. או להיות נחושים ולהעזר בספרים ולעשות זאת לבד... 

אבל בהחלט יש לה פה קושי, שאתה יכול לעזור לה בו מאד. תדברו, תציפו את הקשיים (לאו דווקא מול הילדים ואל תתחיל את השיחה איתה ב-את כל הזמן מבקרת וצועקת על הילדים כי זה יחסום אותה...בדיוק מה שלא צריך. פשוט תשאל מה שלומה ושאתה מרגיש שמשהו מציק לה..)

בהצלחה!

תעצים את הילדים בהזדמנויות אחרות. תהיה יותר בבית.

בהצלחה שוב

מוסיף לדברי בת אל משהו חשוב..מזמן
מה עם המקום של האישיות שלה..
חפשו ביחד מנוע משותף למקום של שינוי
חשיבה שלה בנוסף האם זה ככה בכל תחומי החיים שלה..? או רק מול הילדים..???
כותבת בזהירות. .דבורית
לא מכירה אותכם ולא את הפרטים
באופן כללי מאמינה שה' לא מפגיש אותנו במציאות שאין לה קשר לעבודה שאנו צריכים לעשות עם עצמנו...
אולי היא צריכה יותר עזרה ממך?
תודה רבה לכולם על ההתיייחסות!נבוך

ממש תודה רבה לכולכם על המאמץ שהשקעתם בהתייחסות לפניה שלי.

באמת הארתם נקודות חשובות, וחבל שאני לא יכול להתייחס לכולם.

היאוש שלי הוא גדול כיון שאנחנו מתמודדים עם זה הרבה זמן, ובאמת "תקפנו" את זה מהרבה כיוונים, שחלקם הגדול גם העליתם, אבל אין באמת התקדמות.

אני אקרא שוב את הדברים שכתבתם לחשיבה מחודשת, ומקוה שה' יאיר לי... באמת שקשה.

 

בלתק. פנה לעמותת חיים של טובהשירה דרמון


זה לא זבנג וגמרנובתאל1אחרונה

גם אם עליתם על הנק' (למרות שנראה מדבריך שלא עליתם עליה עדיין)

אבל זאת עבודת חיים. זאת עבודת המידות..

הרבה תמיכה ממך מאד תעזור לה.

הרבה מחמאות והערכה בכללי לכולם וגם במיוחד לאשתך, זה ממש עושה טוב בבית ויאיר את הבית.

וכמים הפנים לפנים- כן לב האדם לאדם!

לא לשכוח, זה מאד חשוב, וזה משהו ששוכחים במשך היום. תזכורות בפלא' יעזרו.

 

עונה לך כאמאנרקיס*
כנראה לאישתך לא טוב. עשה כל שביכולתך לעשות לה טוב. לא הזכרת עליה אף מילה טובה. אני בטוחה שיש בה משהו, אפילו קטן, שהוא טוב. סליחה על המילים הישירות אבל זה נראה שכמו שאתה מתאר את היחס שלה לילדים באותה העין אתה מסתכל עליה, בביקורת מההתחלה עד הסוף. עשה שינוי קודם כל אצלך, ראה את נקודות הטוב שלה, האר אותם, העצם אותם. תפתח את הלב לאישתך, תאמר לה מילים טובות, תחבק, קנה לה פינוקים, אפילו קטנים, שוקולד עם מילה טובה "מעריך את..." "אני רואה את השקעתך ב..." פרגן לה בוקר או יום חופשי. תאמר אני עם הילדים, לכי תבלי. תנוחי.
צא איתה לסרט, למסעדה, לטיול. תעודד אוצה לצאת להליכה, לחברות, לחוג שהיא אוהבת. תשאל אות מב יעשה לה טוב.
אחרי שתפתח את הלב ואת העין הטובה תוכל להעלות את ענין הילדים. לא בצורה ביקורתית "קשה לך וזה לא בסדר שאת... ואל תעשי", זה רק מעורר ריחוק. תפתח ב"מה אני יכול לעשות כדי לעזור ולהקל, כי אני רואה שלנו לא פשוט".
אני חושבת ששינוי אצלך, אפילו רק בנקודת "העין הטובה" כלפיה. אבל באמת, לא כדי "שהיא תשתנה" יכולה לעשות לכולכם טוב.
מאחלת לך מכל הלב בהצלחה!נרקיס*
ויש ספר מצויין על הורות. הוא קצת ישן אבל נהדר ממש. נקרא "ילדים-האתגר". אפשר להשיג אותו דרך האינטרנט.

ומילה אחרונה, אם כבר ככה קשה. קחו הפסקה בעניין הבאת הילדים (אני לא יודעת מה גישתכם אבל אני רושמת מדעתי). כל ילד עולם ומלואו ומצריך הרבה כוחות. ואם כרגע המצב מורכב. תתמודדו עם מי שיש בלי להוסיף עוד.

ולסיום, זכור שמילה טובה היא כמו כדור שלג. ככול שאנו מקבלים מילים טובות, אנו יכולים לתת אותם לאחרים.
ואתה כאבא צור אתה עם הילדים את הקשר בו אתה מעוניין. אתה משמעותי לאין ערוך. מבחינתך מלא אתה את החסר. במיוחד עם הילד הספציפי שהזכרת. אבל, שוב, בבקשה לא "בהתרסה" אלא במקום של "עימו אנוכי בצרה". אנחנו משפחה, כולנו יחד, וכולנו נותנים יש האחד לשני.

רק טוב בעזרת ה'
כתבת מקסים. מסכימה לגמריאורין

ולהתחיל אולי בהורדת העומס שעליה- נערה שתצא עם הילדים לשעתיים ותאפשר לה לנוח או עוזרת בית קצת.. וכמובן הערכה גדולה מצידך למה שהיא משקיעה.  בהצלחה רבה לשניכם

עוד משהו. עשיתם בדיקות דם? בלוטת התריס ויטמינים במיוחד B12kit

פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה לגרום לעצבים מטורפים. שווה לבדוק

^^^^ וואלה נכון! פעילות יתר הופכת את הבן אדם למשהו אחרירושלמית טרייה
עצבני, לא להכיר.
לי זה נראהmp3
שקשה לה.כבד עליה העול בבית עם הילדים והיא מצפה ממך לעזרה וכשזה לא קורה היא פורקת את התסכול על הילדים.כתבת שזה משתפר לתקופה ושוב חוזר-אולי כי באותה תקופה אתה עוזר/תומך/מתחשב ובזכות זה היא רגועה כי היא מרגישה שהיא לא לבד.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך