אישתי פוגעת בילדיםנבוך

אנחנו נשואים למעלה מעשר שנים עם כמה ילדים ברוך ה'.

יש דבר אחד שמעיב קשות על החיים בבית:

אישתי מרבה לצעוק על הילדים (שלא לומר לצרוח), מבקרת אותם כמעט ללא הפסקה, יורדת עליהם, מזלזלת בהם, לעיתים רחוקות מאוד מאוד פוגעת בהם גם פיסית.

ניסינו הכל: ייעוץ זוגי, שיעורים סדנאות.

ניסיתי להתעלם, ניסיתי להעצים אותה על ידי חיזוקים, ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה כמה זה קשה.

יש תקופה יותר רגועה, ואז בלי סיבה נראית לעין זה חוזר. יש ילד אחד שסובל במיוחד.

 

 

אני יודע שקצרה היריעה מלהסביר כאן את כל המורכבות, אבל אני תוהה מה הגבול? אני יודע שגירושים יפגעו יותר קשה בילדים, אבל ככה הם מאוד נפגעים. מתי פונים לרווחה? 

 

האם אשתך מודעת לבעיה?אורי8
אני כותבת בזהירות מכיוון שאיני מכירה את אשתך ואותך מקרוב, אבל אולי יש מקום ליעוץ פסיכולוגי ואולי גם פסיכיאטרי בשבילה , באופן אישי. אולי יעזור לה ללמד לשלט בכעסים, וללמד ליצור עם הילדים קשר בריא.
אם היא מודעת לבעיה יהיה לה קל יותר ללכת לייעוץ אישי ולנסות לשנות. אם אין מודעות לבעיה ואתה מרגיש שהילדים ממש נפגעים , ואתה לא מוצא שום דרך לשכנע אותה לפנות לטיפול, רק אז יש מקום לערב גורם חיצוני כמו רווחה כדי " להכריח" אותה לעשות שינוי וללכת לטיפול.
היא רוצה לטפל?kit
מה עם טיפול אישי שלה?פאז
אולי לקחת את הילד הפגוע לטיפול?
מה אמרו לכם בטיפול הזוגי?
האם היא גם חושבת/מבינה שזה רע? רוצה להפסיק?
ההכרה בבעיה זה שלב ראשון.
אם היא תחליט שכן היא תצטרך ללכת לטיפול אישי.
כמו כן כדאי ללכת להדרכת הורים פרטנית לא סדנא או שיעור כלליים.
באופן כללי אדם צועק כשכואב לו. נסה לבדוק איתה לגבי המצב הרגשי האישי שלה
בתקופות שהיא צועקת ולנתב אותה גם לטפל ולהקל על עצמה בהן.
בהצלחה באמת כואב.


ובינתיים אני מקווה שאתה מהווה כתובת עבור ילדיך ומקור לאור אהבה וקבלה
כמה שאלותl666

האם זה קורה בלי סיבה? נגיד היא קמה ברגל שמאל , כואב לה ראש ואז היא מוציאה הכל על ילדים?

אם ככה אז צריך לעשות משהו, ולהגן על ילדים כמובן כי זה נורא

אפשרות שנייה שלילדים אין גבולות ואין חובות ובסוף היא צורחת מחוסר אונים. במקרה כזה צריך ללמוד להציב גבולות בנועם

עוד נקודה - מה חלוקת תפקידים בבית, האם יש לה עזרה, האם היא עומדת בעומס, האם יש לה אפשרות להתאוורר, האם יש לה אפשרות לנוח, לישון?

עצה, אם היא רואה שהיא כבר לא יכולה אז אתה יכול לקחת ילדים לחדר אחר ולתת לה להירגע.  

לצרוח זה פחות נוראסיה

אבל לזלזל ולרדת עליהם זה נשמע פחות טוב

אתה לא יכול להתערב תוך כדי?

נגיד ילד שופך משהוא והיא צורחת. מפגר, לא מוצלח, יש לך חורים בידים, תמיד אתה מפיל דברים וכו...

אז אתה  יכול להגיד תוך כדי. לדוגמא: יוסי לא נורא כולנו בני אדם קורה שנפל לך הכוס מים ונשפך על הריצפה קח סמרטוט ותנקה...

כאילו תוך כדי להיכנס ולהקטין את צורת דיבור המזלזלת

..לענ'דהעני ממעש
אתה מחפש כביש עוקף.. שלא יפתור..
א. האם יש לילדים חוויות נעימות עם אמא?
ב. רווחה אין עניין- למה להכניס גם אותם, מה יעזרו?? תפקידם לא 'איום לחץ'..
ג. כנל גירושין- מה שייך?? אכן יפגע גם בילדים, גם בך וגם באשתך.
ד. ויסות חיצוני, ייעוץ?? בהצלחה
תתייעץ גם עם רב, בנוסף למטפל שעוסק בנושא הזהעף על עצמו


נשמע שהיא במצוקה..אנונימית פלוס


אני לא מבין גדול בפסיכולוגיה אבלמזמן

1. הייתי בודק אם זה קשור לילדות שלה. האם ההורים שלה הביאו לה יחס דומה. זה מאוד חשוב להבין מאיפה השורש של ההתנהגות שלה מתחיל.

2. הייתי בודק אם בחיים שלה באופן כללי היא בעומס מטורף מרמת חוסר שעות שינה עד העבודה וכו

3. הייתי מציע לכם לבדוק אם היא בדיכאון..

4. לא לוותר ללכת שוב ליעוץ ומה שצריך..

5ץ כתבת שגרושים יזיקו לילדים ולכן לא.. מציע לך לקבל עוד כוון חשיבה. אתה אוהב אותה? רוצה לחיות לידה?

מאמין בה? זוכר שאתה והיא מתחת לחופה נגעתם בנצח? אם עדין התשובות שלך הם כן לא הייתי מוותר

וממשיך לחשוב רק איך לשפר את הדברים..

 

בהצלחה רבה לילה טוב

טעות נפוצהיועץ חינוכי

הרבה הורים חושבים שכך טוב לילדים, וזה החינוך הטוב, לעיתים כך ראו בבית וכדומה, הייתי ממליץ להפגש עם יועץ חינוכי טוב שיסביר לה את הנזק שהיא גורמת לילדים.

0542538969

יש פה נורה אדומה - למה בכלל אתה שוקל גירושין?DvorW

מדבריך, הבעיה רק מול הילדים (ומילדים לא מתגרשים, כידוע).

ועוד נורה אדומה - שעל הנישואים שלכם לא כתבת מילה.

אתם נשואים עם כמה ילדים. אבל איך הנישואים שלכם?

וכמה אתה אוהב אותה?

וכמה היא אותך?

ובכלל איך לכם ביחד?

 

מרגיש לי משהו מפוספס פה, בלי קשר לילדים.

הילדים כידוע הם כמו מראה שמשקפת לנו חלקים לא נעימים, והרבה פעמים פורקים עליהם תסכולים מזירות אחרות של החיים.

קשה מאד.ד.

הביקורת המתמדת, "לרדת עליהם", זלזול - זה ממש לא טוב.

 

גם צעקות תדירות זה לא טוב. אם כי לפעמים ילדים "מתרגלים" שכך האמא מדברת..

 

ה"לעיתים רחוקות מאד פיסית", אם הכוונה למכה, זה כנראה הכי פחות חמור במכלול...

 

 

האם היא מודעת לבעיה? היא מודעת לכך שילד שמבקרים אותו, זה עלול לגרום אח"כ לבעיות, שאפילו היא עצמה תצטער לראות אותן?  היא מודעת כמה מסכן הילד הספציפי?

 

אם אינה מודעת - אז צריך לנהל איתה שיחה, שתבהיר בנחת, איך הילד מצידו מרגיש. מה זה עושה. וכו'.

 

 

אבל, אם היא כן מודעת - כמו שלכאורה נראה מדבריך שהייתם בסדנאות וכו' - אז אולי זה מראה על מצוקה פנימית שלה? אולי על מצ"ר מאד קשה, ר"ל, שאינה משתלטת על ההוצאת תסכולה כך, מרוב שמַר לה בפנים.

 

צריך לשאול אותה. מודעת לעצם הענין? אם כן, יש לך הסבר למה זה פתאום מתפרץ? זה קורה כשיש מצ"ר קשה? תשאל אותה.

 

אם יתברר שזה אכן בגלל איזה דכדוך או כד' שלה, אז זה כבר מישור אחר. פסיכולוגי/פסיכיאטרי-תרופתי. במקביל להבנה של של "רציונאל", למה זה ממש לא טוב.

 

כמובן, הכל אחרי שמוודאים אם בכלל יש מודעות. אם אינה חושב משום מה שזו הדרך. שאז צריך הסבר מאד בהירה למה זה שלול לחלוטין.

 

בהצלחה.

קשה..אנונימית לרגע1
מעבר למה שנכתב פה, כמה עיצות פרקטיות:
- להוציא את הילדים כמה שיותר. לא להשאר בבית, זה ממתן את שני הצדדים. גם אם גשום יוצאים עם מטריות ומגפיים - חוויה ..
- להזמין חברים אליכם. זה מעסיק את הילדים, ובמידה מסוימת מפחית עול מהאמא.
- איפה אתה בכל זה? לא ראיתי התייחסות לכך. חשוב לשדר לה הערכה וחום ולסייע כמה שאפשר.
עוד משהו שלא כתבובתאל1

זה תמיד היה ככה?

כי לפעמים שיבושים הורמונליים גורמים לקיצוניות של רגשות. אם היא על גלולות- שתפסיק אותן מיד ותמצאו פיתרון אחר. 

זה דבר ראשון! להוציא כל מה שיכול לקלקל מהבחינה הזאת.

 

דבר שני- נשמע שיש לה קושי רגשי. ובאמת לא פירטת. אם היא לבד עם הילדים כל אחהצ והם משגעים את השכל..אז די ברור.. אבל עדיין צריך למצוא לזה פיתרון, ללמוד תגובות הולמות, לדעת להתעלם מדברים וכו'

אני חושבת שהנחיה פרטית אישית בשבילה תעזור לה מאד. או להיות נחושים ולהעזר בספרים ולעשות זאת לבד... 

אבל בהחלט יש לה פה קושי, שאתה יכול לעזור לה בו מאד. תדברו, תציפו את הקשיים (לאו דווקא מול הילדים ואל תתחיל את השיחה איתה ב-את כל הזמן מבקרת וצועקת על הילדים כי זה יחסום אותה...בדיוק מה שלא צריך. פשוט תשאל מה שלומה ושאתה מרגיש שמשהו מציק לה..)

בהצלחה!

תעצים את הילדים בהזדמנויות אחרות. תהיה יותר בבית.

בהצלחה שוב

מוסיף לדברי בת אל משהו חשוב..מזמן
מה עם המקום של האישיות שלה..
חפשו ביחד מנוע משותף למקום של שינוי
חשיבה שלה בנוסף האם זה ככה בכל תחומי החיים שלה..? או רק מול הילדים..???
כותבת בזהירות. .דבורית
לא מכירה אותכם ולא את הפרטים
באופן כללי מאמינה שה' לא מפגיש אותנו במציאות שאין לה קשר לעבודה שאנו צריכים לעשות עם עצמנו...
אולי היא צריכה יותר עזרה ממך?
תודה רבה לכולם על ההתיייחסות!נבוך

ממש תודה רבה לכולכם על המאמץ שהשקעתם בהתייחסות לפניה שלי.

באמת הארתם נקודות חשובות, וחבל שאני לא יכול להתייחס לכולם.

היאוש שלי הוא גדול כיון שאנחנו מתמודדים עם זה הרבה זמן, ובאמת "תקפנו" את זה מהרבה כיוונים, שחלקם הגדול גם העליתם, אבל אין באמת התקדמות.

אני אקרא שוב את הדברים שכתבתם לחשיבה מחודשת, ומקוה שה' יאיר לי... באמת שקשה.

 

בלתק. פנה לעמותת חיים של טובהשירה דרמון


זה לא זבנג וגמרנובתאל1אחרונה

גם אם עליתם על הנק' (למרות שנראה מדבריך שלא עליתם עליה עדיין)

אבל זאת עבודת חיים. זאת עבודת המידות..

הרבה תמיכה ממך מאד תעזור לה.

הרבה מחמאות והערכה בכללי לכולם וגם במיוחד לאשתך, זה ממש עושה טוב בבית ויאיר את הבית.

וכמים הפנים לפנים- כן לב האדם לאדם!

לא לשכוח, זה מאד חשוב, וזה משהו ששוכחים במשך היום. תזכורות בפלא' יעזרו.

 

עונה לך כאמאנרקיס*
כנראה לאישתך לא טוב. עשה כל שביכולתך לעשות לה טוב. לא הזכרת עליה אף מילה טובה. אני בטוחה שיש בה משהו, אפילו קטן, שהוא טוב. סליחה על המילים הישירות אבל זה נראה שכמו שאתה מתאר את היחס שלה לילדים באותה העין אתה מסתכל עליה, בביקורת מההתחלה עד הסוף. עשה שינוי קודם כל אצלך, ראה את נקודות הטוב שלה, האר אותם, העצם אותם. תפתח את הלב לאישתך, תאמר לה מילים טובות, תחבק, קנה לה פינוקים, אפילו קטנים, שוקולד עם מילה טובה "מעריך את..." "אני רואה את השקעתך ב..." פרגן לה בוקר או יום חופשי. תאמר אני עם הילדים, לכי תבלי. תנוחי.
צא איתה לסרט, למסעדה, לטיול. תעודד אוצה לצאת להליכה, לחברות, לחוג שהיא אוהבת. תשאל אות מב יעשה לה טוב.
אחרי שתפתח את הלב ואת העין הטובה תוכל להעלות את ענין הילדים. לא בצורה ביקורתית "קשה לך וזה לא בסדר שאת... ואל תעשי", זה רק מעורר ריחוק. תפתח ב"מה אני יכול לעשות כדי לעזור ולהקל, כי אני רואה שלנו לא פשוט".
אני חושבת ששינוי אצלך, אפילו רק בנקודת "העין הטובה" כלפיה. אבל באמת, לא כדי "שהיא תשתנה" יכולה לעשות לכולכם טוב.
מאחלת לך מכל הלב בהצלחה!נרקיס*
ויש ספר מצויין על הורות. הוא קצת ישן אבל נהדר ממש. נקרא "ילדים-האתגר". אפשר להשיג אותו דרך האינטרנט.

ומילה אחרונה, אם כבר ככה קשה. קחו הפסקה בעניין הבאת הילדים (אני לא יודעת מה גישתכם אבל אני רושמת מדעתי). כל ילד עולם ומלואו ומצריך הרבה כוחות. ואם כרגע המצב מורכב. תתמודדו עם מי שיש בלי להוסיף עוד.

ולסיום, זכור שמילה טובה היא כמו כדור שלג. ככול שאנו מקבלים מילים טובות, אנו יכולים לתת אותם לאחרים.
ואתה כאבא צור אתה עם הילדים את הקשר בו אתה מעוניין. אתה משמעותי לאין ערוך. מבחינתך מלא אתה את החסר. במיוחד עם הילד הספציפי שהזכרת. אבל, שוב, בבקשה לא "בהתרסה" אלא במקום של "עימו אנוכי בצרה". אנחנו משפחה, כולנו יחד, וכולנו נותנים יש האחד לשני.

רק טוב בעזרת ה'
כתבת מקסים. מסכימה לגמריאורין

ולהתחיל אולי בהורדת העומס שעליה- נערה שתצא עם הילדים לשעתיים ותאפשר לה לנוח או עוזרת בית קצת.. וכמובן הערכה גדולה מצידך למה שהיא משקיעה.  בהצלחה רבה לשניכם

עוד משהו. עשיתם בדיקות דם? בלוטת התריס ויטמינים במיוחד B12kit

פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה לגרום לעצבים מטורפים. שווה לבדוק

^^^^ וואלה נכון! פעילות יתר הופכת את הבן אדם למשהו אחרירושלמית טרייה
עצבני, לא להכיר.
לי זה נראהmp3
שקשה לה.כבד עליה העול בבית עם הילדים והיא מצפה ממך לעזרה וכשזה לא קורה היא פורקת את התסכול על הילדים.כתבת שזה משתפר לתקופה ושוב חוזר-אולי כי באותה תקופה אתה עוזר/תומך/מתחשב ובזכות זה היא רגועה כי היא מרגישה שהיא לא לבד.
יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך