פלוס גם זקן אין וכנראה לא יהיה. ולמרות זאת, אני מגדיר את עצמי "מקורב" לחב"ד . יש ה-מ-ו-ן כאלו!

זה נקודה עקרונית.

מצד שני יש בנות שנמצאות באותו מצב בצד השני  וגם מחפשות.

יגעת ומצאת תאמין.

אדמורי חב"ד זיע"א ראו בציונים ככאלו שרצו להחליף את הדת בלאומיות.
נניח וזה נכון.. עכשיו, באים יהודים שמתנגדים לרצון להחליף את הדת, ורואים בהקמת המדינה ובמלחמותיה יד אלוקים ונס אלוקים (ולא כוחי ועוצם ידי), ורוצים להודות ולחגוג את יום העצמאות בהודאה לה' ובאמירת הלל, האם גם לכך אדמורי חב"ד מתנגדים? (אצא מנקודת הנחה שאין חשש לברכה לבטלה- אלא רק מצד היחס למדינה.

באמת מעניין אותי..

הרבי הבדיל בין שלטון יהודי של עם ישראל שחזר לארץ ישראל שהוא דבר נכון וראוי לבין הגישה הכפרנית של "מדינה" שהתחילה בתש"ח עם כל המשתמע מכך

בכל מקרה הנקודה של חב"ד זה הפצת יהדות לכל  אחד לפי ערכו בשביל למלא את העולם באור ולהביא את הגאולה.

כך שבשונה מחוגים אחרים לא הופכים את זה לאידאולוגיה עקרונית שצריך להדגיש אותה בכל צעד ושעל

נ.ב.הרבי הדגיש שהניצחונות במלחמות ובפעולות אלו או אחרות היו בנס ומתנה אלוקית בשונה מגישת "כוחי ועוצם ידי"

כי כך אמר הרבי - ואתה נאמן לדעת רבך. זכותך.

אבל הוא יכול להיות לגמרי קשור למהלך הרוחני החבד"י - ועם זה יום העצמאות וכו'.

נכון, שבנקודה של "ביטול לרבי", שכתב עליה, תהיה לו בעיה מסויימת כנראה בכך..

[הרב זווין זצ"ל, היה מחשובי חסידי חב"ד - וחגג יום העצמאות. השתתף במסיבה החגיגית במרכז הרב ביום העצמאות. כשנפטר, הספידו הרב ישראלי, שהכירו מקרוב, ואמר: "שכחו" לומר פה משהו אחד - שהוא היה ציוני... אם כי ,אכן, לגבי הגדרת המדינה כ"אתחלתא דגאולה" אמר שאינו נוטה לחוות דעה, כי א"א לדעת. אבל שהמדינה העצמאית עצמה היא נס ופלא שצריך להודות ולחגוג - כן. הרצי"ה השיג עליו לגבי ה"אתחלתא דגאולה", בשיחה שמפורסמת "מזמור י"ט למדינת ישראל, כאשר נאם אחריו במסיבת יום העצמאות]

להימשך לחלק מהתורה של חב"ד, וגם להגיד הלל ביום העצמאות וכו' - נו... יפה מאד. גם הרב זווין זצ"ל היה חבדני"ק, והשתתף בחגיגת יום העצמאות במרכז הרב. היה מה"מזרחי".

אלא שיותר קשה לך למצוא מישהי מתאימה, בגלל ה"הגדרות"..

לא נורא - לא מתחתנים עם הגדרות. 

תמצא בעז"ה מישהי שגם המהלך הרוחני של חב"ד מדבר אליה, וגם כמול בדברים האחרים. או שבתם לא בדיוק איכפת לה, העיקר שאתה בחור טוב ותורני ובערך בכיוון שגם היא.

אבל מה ש@ע מ אמר זה בנוהל כאן.

(לאידת אם קראת בשרשור הנעוץ את חוקי צמ"ע, אבל השלישי בהם הוא בדיוק על השרשור הזה. וכשאנשים כותבים שמישהו עבר על החוק זה לרוב ברוח טובה , מה שנקרא בעברית ציניות)

חייבת לציין שהוא הקדים אותי, וגם אני רציתי לכתוב על הפרת החוק השלישי

אתם פשוט מדברים בשתי שפות

שנמצאות איפה שהוא על הרצף.

ויש גם דתיות לאומיות בלי קשר לחב"ד, אבל עם פתיחות לקבל מישהו שונה.

לדעתי, אתה צריך לשים לב לכמה דברים:

* האם אתה חושב שמצאת את המקום שלך, או שאתה בתהליך ודברים עוד יכולים להשתנות?

* מה אתה מצפה בעניין שותפות של האישה בדרך שלך? אתה רוצה שאשתך תהיה באותו מקום כמוך, או שהשייכות לחב"ד זה משהו יותר אישי, ואין בעיה שאשתך לא תהיה חלק בזה.

* באיזה זרם אתה רוצה לחנך את הילדים שלך?

אני יכולה להגיד מנסיון שאצלינו זה ככה. בעלי גם דתי לאומי-חב"דניק (עם מאפיינים קצת שונים ממך), ואני לא. אני כן נוהגת במנהגי חב"ד- כי זה המנהגים של בעלי. אבל לא מחוברת לחסידות.

רק שאצל כל אחד ההרכב שונה קצת (או הרבה...)

מה הבעיה, שכל אחד רוצה לפתוח לו צפארי משלו..

בקיצור, קח לך איזה מוזרה שתהיה פחות או יותר קרובה לדעות שלך, ויאללה..

העיקר שניכם יהודים שומרי מצוות אוהבי ה'.   

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי