סיכום סופשבוע:
התחיל רע. רע רע רע.
יום שישי נורא.
ופחדתי כל כך.
מה זה פחד? חרדות.
נורא.
וכל כך לא רציתי את השבת הזאת.
כי הקודמת איתם עשתה לי כל כך רע.
וגם זאתי שלפניה.
למרות שלפני כן חשבתי שאני דווקא משתפרת.
ואז הייתה נפילה.
התרסקות.
ולא רציתי שוב.
אבל לא היתה בררה.
למרות שכל הדרך התפללתי שלא נגיע.
שיהיה פקק ועוד אחד ועוד ועוד ועוד.
וניתקע שבת באיזה חור.
רק לא שבת איתם.
היתה לי בחילה.
ונכנסה שבת.
והופתעתי.
התחיל טוב.
כל כך טוב שרציתי לצרוח.
היה מצויין.
והרגשתי טוב.
באמת.
ודיברתי. טבעי.
וחיכיתי שתצא שבת רק כדי שאוכל לשמוע את השיר הזה, שוב.
שעושה לי כל כך טוב.
וכשהלכתי לישון,
עדיין היה טוב.
וקמתי בבוקר.
ועדיין היה טוב.
קצת פחות, אבל טוב.
ואז התנוונתי.
התנוונתי מרוב שתיקה.
וירדתי וירדתי וירדתי.
ושוב הרגשתי רע.
ככה עד שיצאה שבת.
למרות, שבתוך כל הרע הזה,
היתה איזושהי נקודה של טוב.
והיתה הבדלה.
והם הלכו.
וגם הם.
ואנחנו נשארנו, איתם.
ושוב, התחלתי לעלות.
עוד פעם אחרי שנגמר.
כשכבר כמעט הולכים.
ונהיה יותר ויותר טוב.
למרות שבתוך הטוב הזה,
עדיין הי גם רע, רע מאוד.
וזה היה מבלבל, מאוד.
כי זה היה טוב ורע,
חזקים מאוד,
ביחד
ואני חושבת שבחרתי בטוב.
והלכנו,
ויצאתי טוב יותר מאיך שנכנסתי.
והם אנשים טובים, למרות הכל.
והם רוצים לעשות טוב.
מסכנים, אני קשה להם.
אנחנו קשים להם.
והיה להם את שירה גאולה.
וזה הכי טוב בכל הסיפור הזה.
סופי,
אני קונה את הספר הזה.
הוא עושה לי טוב בלב.
ותחושה של בית.
והשבוע הזה, יהיה טוב.
ככה החלטתי.
- לקראת נישואין וזוגיות