רק לברוח. לברוח ולברוח. לשכוח את התקוות שהתנפצו, את החלומות שלא יקרו, את הרגעים שלא יחזרו ואת האהבה שכיבו.
את התסכול, האכזבה, הקושי והגבורה.
רצון לא לחזור לאז. רצון לשכוח. לחלום. לשנות. לקוות.
זה סרט מדיי ברור.
זה לא סרט שיש לי כח אליו. זה לא משהו שאני מחכה לו. וזה הגיוני..
ושוב להיות הכוכבת
ושוב לקבל מילים שלמי יש כח אליהן?
ושוב לחייך ולדפוק משפט שאין לי שמץ מאיפה הוא מגיע
ושוב לחשוב לעצמי למה.
ושוב לא להבין
ושוב דמעות
ושוב להפנים שאני לוקחת מדי קשה דברים
ושוב להגיד שאין לי מה לעשות. זה לא בשליטה..
ושוב לחזור לחיים.
ושוב הכל מההתחלה.
ושוב יש גם עוד כמה חודשים ואין לי כח בנעל
ושוב יש גם את המשפחה
ושוב אי אפשר להזניח
כי שוב ידברו על זה
והכל שוב ושוב ושוב.
הם חושבים שזה קל. הם חושבים שבשתי מילים אצליח להתנחם ולהרגע. הם חושבים שהכל ילך כשורה ובסדר.
הם חושבים שהם יכולים לעזור.
הם חושבים.. שיחשבו.
אם הם באמת רוצים לעשות איתי טוב, שפשוט לא יזכירו את הנושא. וזהו.
- לקראת נישואין וזוגיות