אווווף! אין חלב!קרן2

שקלתי עכשיו את התינוק שלי (בן חודשיים) וגיליתי שבשלשה שבועות הוא לא העלה אפילו לא גרם אחד... ביומיים האחרונים התחלתי לתת לו סימילק אחרי חלב שלי שאוב מבקבוק  והוא בולע אותו בשניה. מה עושים? אני ממש לא רוצה להתחיל לתת תוספות קבוע (אני גם ממש שונאת את הריח של סימילק וממש מגעיל אותי כשהמתוק שלי מריח מזה). יש סיכוי במצב כזה להגביר משמעותית את כמות החלב? אני מצליחה לשאוב (במקום הנקה) מקסימום 80 מ"ל. זה ממש קצת?

מה גם, שביומיים האחרונים הוא לא מוכן לינוק אלא רק מבקבוק אז אני שואבת ומביאה לו. בינתיים אני מקוה שזה קפיצת גדילה - היה לנו אותו סרט לפני כשבועיים ואחרי כשלושה ימים זה הסתדר. אבל אם הוא לא ירצה - זה הגיוני לשאוב באופן קבוע ולתת בבקבוק? יש כאלה שעומדות בזה? זה שווה את זה בכלל?

ועוד שאלה: אם בסוף כן אעלץ לתת לו תוספת - מה עדיף - חלבי או צמחי? כרגע יש לנו צמחי ואין שום בעיות. יש לי חשד שיש לו רגישות לחלב אבל אני ממש לא בטוחה. איך בודקים?

ושוב... אוווווווףףףף!!!!!!!

משתתפת...אודי-ה

האם הבן שלך לוקח מוצץ? לפעמים הם צריכים להגביר את החלב ואם הם מוצצים מוצץ זה לא מתגבר כי הם לא יונקים מספיק.
אולי תנסי בכ"ז להניק אותו. בלי להתייאש... וגם אם את לא מצליחה לפחות תמשיכי לשאוב כי זה מאוד חשוב.
את יכולה לקבוע לך שעות מסויימות שבהן יותר נוח לך לשאוב וככה יהיה לך חלב בקביעות בשעות האלה ותוכלי גם יותר לעמוד בזה.

בקשר לחלבי וצמחי - יותר בריא חלבי אפשר לתת לו בקבוק ולראות איך הוא מגיב. אם את לא רואה תגובות מיידיות של פריחה, כאבי בטן או הקאות כנראה שגם אם יש רגישות היא לא מתבטאת במיידי ולכן תמשיכי שבוע לתת לו ואם הוא בכ"ז רגיש אולי תראי פריחה (לבן שלי היתה על הפנים ולאחיינית שלי בטוסיק) או שהוא יפלוט יותר מתמיד.
לבן שלי היתה פריחה נוראית על הפרצוף והיא ירדה רק אחרי שהפסקתי את הסימילאק (אני נותנת לו רק בערב בתור תוספת) ועברתי לצמחי. זה נ-ו-ר-א מסריח, אבל אין לי ברירה.

ד"א - אם את רואה שהוא רגיש לחלבי תנסי - לפני שאת עוברת לצמחי - לתת לו סימילאק טופ פרי (top free) שזה חלבי נטול לקטוז (הסוכר שבחלב שיש הרבה שרגישים רק אליו) זה עולה טיפה יותר יקר, אבל זה עדיף מצמחי.

תודה...קרן2
את יודעת במקרה כמה חלב אמור לצאת בשאיבה? 80 זה ממש קצת?
זה לא ממש קצתאודי-ה
אבל לי יצא יותר.
בד"כ נראה לי שאמור לצאת קצת פחות ממה שהוא אוכל, אבל לא כ"כ הגיוני שבגיל כזה הוא אוכל כ"כ מעט. אולי באמת זה מעיד שהחלב לא מספיק לו. יכול להיות שיש כאלה שבשאיבה יוצא להן פחות ממה שלאחרות יוצא.
האמת - עדיף שתשאלי יועצת הנקה בעניין הזה...
השאלה מתי שאבתדבי חיה
אני כמעט לא מצליחה לשאוב כמות כזאת, אפילו אם זה לפני הנקה. ק"ו אם את שואבת אחרי שאכל.
לא להתייאשיהודיה מא"י
נכון, זה קצת מבהיל שהוא לא עלה בכלל, אבל בכל זאת לא להתייאש. אז הנה כמה דברים שכדאי לנסות לפני שמתחילים לתת תחליף חלב.
אוכל - לאכול הרבה שקדים, אגוזים, בוטנים ולשתות הרבה מאוד מים. באופן כללי לאכול טוב ולהשתדל לישון טוב (כמה שהוא נותן, תלכי לישון כשהוא ישן). חילבה טוב מאוד בהנקה, ואם את לא אוהבת אפשר לקנות כדורי חילבה בבית מרקחת. 
יכול להיות שיש לתינוק שלך לשון קשורה, ובגלל זה הוא מעדיף בקבוק? שווה לבדוק את זה. בכל מקרה לא כדאי לוותר לו מהר כ"כ לבקבוק. קל יותר לתינוק לאכול מבקבוק, ואם הוא יודע שהוא יקבל בקבוק (כי אתמול הוא קיבל תחליף) הוא לא יתאמץ לינוק. חוץ מזה זה לא הגיוני לשאוב קבוע ולתת בבקבוק גם אם יש לך את הכוח לזה, מסיבה פשוטה מאוד - שאיבה לא מעודדת היווצרות חלב כמו שהנקה עושה, ולכן עם הוא לא ינק בכלל אלא רק יקבל מבקבוק החלב יגמר מהר מאוד.
דבר נוסף - הוא עוד קם לאכול בלילה? כי מסתבר שדווקא ההנקה בשעות הלילה מעודדת יצירת חלב בצורה הטובה ביותר.
חוץ מזה אם שקלת אותו עכשיו פעם ראשונה מזה 3 שבועות יתכן שיש פשוט טעות כלשהי בשקילה או שסתם היה משהו זמני שגרם לו לא לעלות כ"כ, אבל ברגע שתתחלי לתת סימלאק אין סיכוי שהחלב שלך יספיק אז צריך לבדוק טוב את כל האפשרויות האחרות. ולשקול אותו שוב עוד שבוע-שבוע וחצי
שיהיה בהצלחה
כמה דבריםיוקטנה
(אני כותבת בקצרה כי אני גם מניקה תוך כדי)

1. להניק לפי דרישה. תנסי גם להניק יותר, אם הוא לא מבקש. לפחות פעם בשעה כשהוא ער.
2. לתינוק קטן יש רפלקס מציצה. גם אם תציעי לו אקונומיקה בבקבוק, הוא יגמע אותה בשקיקה. זה לא אומר כלום לגבי רעב. הוא מוצץ בגלל הרפלקס. במקום בקבוק, תתני לו עוד לינוק ממך. ככל שהוא יהיה יור על השד, כן תגבר כמות החלב.
3. שמת לב שהוא מעדיף את הבקבוק, וזה לא מפליא. הרבה יותר קשה לינוק. אני ממליצה לך להעלים את הבקבוקים לאלתר. שהוא לא יראה אותם יותר. אחרת הוא עלול להגיע למצב של "בלבול פטמות", ולא להצליח יותר לינוק בכלל מהשד, והלכה ההנקה. הפסד גדול! רק שד ועוד שד.
4. אני חושבת שכדאי לך להיפגש ען יועצת הנקה. היא תוכל לעקוב יותר במקצועיות אחרי העניין של המשקל, כך שתהיי רגועה ושקטה.
5. שאיבה עושים יום יום בשעה קבועה, ואחרי 3-4 ימים של שאיבה בשעה קבועה, את יכולה לראות כמה חלב יש בשאיבה של השעה הזו. 80 מ"ל לשאיבה חד פעמית אקראית זה המון-המון-המון.
6. האם השקילות נעשות באותו המקום? היכן? מי ביצע את השקילות?
שכחתי עוד עצהיוקטנה
לגבי היניקה מהשד - לנסות כמה פעמים "מגע עור בעור": להיכנס איתו מתחת לשמיכה, חדר מחומם, שניכם בלי בגדים. הקירבה והמגע יעזרו לו לחזור אל השד. לא חייבים לנסות להניק, אלא פשוט להיות ביחד בקרבה, חיבוקים ונישוקים. זה כיף! אפשר גם אמבטיות משותפות!
לדעתי כדאי לך להתייעץ גם עם רופא ילדים.אני ירושלמית
אי עליה במשקל בגיל הזה עלולה לגבול בסכנה! ולדעתי עם כל הכבוד להנקה הילד חייב לאכול!
יועצת הנקה מוסמכתיוקטנה
תדע להפנות לרופא אם יש בכך צורך.
לא כדאי לפנות לרופא בלי לפנות גם ליועצת הנקה, מכיוון שלמרבה הצער לרופאים אין מספיק ידע בהנקה, והילדים מפסידים (את ההנקה).
יוקטנה, מנסיוני יועצות ההנקה רואות רק את ההנקה נגדאני ירושלמית

עיניהן. ולדעתי כיום רופאי הילדים  בהחלט בעד ההנקה באופו כללי. עם זאת הם רואים את התמונה הכוללת. אסור לשכוח כי רופא ילדים למד והתמחה לפחות 11 שנים ברפואה וברפואת ילדים כהתמחות עד שזכה לתואר מומחה לרפואת ילדים, עליה במשקל וההתפתחות בשנה הראשונה הם חלק חשוב ובלתי נפרד מבריאות (ורפואת) הילד.

 לכן לדעתי  צריך לתת קרדיט לרופא לפחות כמו ליועצת הנקה, שעם כל הכבוד יכולה בתוך מספר חודשים לקבל את התואר של יועצת מוסמכת , ובודאי שראיתה צרה יותר באופן כללי.

יש לזכור כי רופאים גם מודעים יותר מיועצות הנקה לנזקים/תועלת לטווח ארוך של ההנקה ותחליפי החלב, וכן לנזקים מתת תזונה.

ומנסיוני... ;)יוקטנה
המטרה הראשונה של יועצות ההנקה היא להאכיל את התינוק, ובמקרים רבים הן משתמשות בתחליפי חלב. ההבדל הוא, שכשהן עושות את זה, אז את יכולה היות בטוחה שצריך.
רופאים הן בהחלט בעד הנקה, אבל הכשרתם המקצועית בנושא היא שעתיים אקדמיות (מתוך 10 שנות לימוד!!!).
יועצות הנקה מוסמכות צריכות לקבל 4000 שעות הכשרה לפני שהן רשאיות לגשת למבחן (זה לוקח כמה שנים. את כנראה מתבלבלת עם "תומכת הנקה"" או "מדריכת הנקה"). יש להן הרבה יותר כלים, בעוד שלרופאים עומד בעיקר רצונם הטוב, וכמאמר הפתגם: "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות"...
המשפט האחרון בהודעתך הוא פשוט לא נכון, ואפילו הפוך (לגבי הנזקים מתחליפים, למשל, היועצות יוגעות הרבה יותר).
אהבתי מאוד את התגובות שלך, יוקטנה!דבי חיה
חידשת לי במיספרים על ידע של רופאין בעניין ההנקה! לקרן2, אני רוצה לשאול אותך: חוץ מיזה שהילד לא עלה במשקל הוא רגוע? שמח? או בוכה מרעב? מנדנד? האם את רואה שהבגדים מתקטנים עליו? ממש מעניין אותי לדעת. כי האחיות בטיפת חלב כ"כ מנסות להציג את "תמיכתן" בהנקה, אבל בעצם אין להן אלא גרפים מול עיניהן וחוסר ידע משווע בעניין, גם בימינו. זה עצמו מדהים אותי!
יוקטנה מותק, קצת השגות ברשותך ;)אני ירושלמית

מנין לך, או האם זה סביר בעיניך, שיועצות הנקה מודעות לנזקי תחליפי החלב יותר מרופאים? על סמך מה את אומרת את זה? האם יתכן שדוקא רופאי הילדים שמלוים את הילד לאורך שנים, מודעים פחות לנזקים לטווח ארוך, מיועצות הנקה שבד"כ מתמקדות בשנה הראשונה לחיי התינוק? הרי אילו התפרסמו מחקרים אמינים לפי כל הקריטריונים המקובלים, גם רופאים היו נחשפים אליהם? קשה לי לקבל את זה.

לגבי הפרזה של יועצות הנקה  במעלת חלב האם תשמעו סיפור:

לפני כארבע וחצי שנים, עת ילדתי בשעטו"מ את בני השני, היה מקרה של פגית שהוזנה בתחליף חלב, ובדרך רשלנות הוחדר צינור ההזנה ישר לוריד הדם ולא לושט/קיבה כרצוי. למי שזוכר, התקרית התגלתה רק מס' שעות הגון לאחר מכן ולפגית נגרם זיהום שגרם לה לסכנת חיים, ונזק שלקח לה זמן רב לצאת ממנו (אני מכירה אישית את הפגית ויודעת ממקור ראשון) בקיצור, הייתי אז בביה"ח לאחר לידה, ויועצת הנקה אמרה לי שאילו היה זה חלב אם לא היה נגרם כל נזק לפגית.

ויהי היום, כשלושה חודשים לאחר מכן סערה הארץ כששוב קרה מקרה דומה והוחדר צינור הזנה לוריד של פג, אלא שהפעם היה זה חלב אם. התקרית חזרה על עצמה בלא שינוי! זיהום מסכן חיים ונזק לטווח ארוך! מה למדנו? שיועצות ההנקה לעיתים מפריזות (עד כמה שזה נשמע מוזר) ב'איך אקרא לזה?' 'ערך חלב האם?'

גם הטענות על תחלואה נמוכה יותר של תינוקות יונקים, פשוט לא מוכיחות את עצמן!! לפחות בכל עשרות התינוקות שאני ראיתי. וכנ"ל לגבי אינטלגנציה ... בקיצור אחת ולתמיד יוצגו לציבור, ההוכחות והמחקרים שיועצות ההנקה מסמתכות עליהם והציבור ורופאיו עדיין לא נחשפו להם!

כנראה שהחכמה הגדולה לא היתה יועצת הנקהיוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ה' ניסן תשס"ט 12:05
אלא הוכשרה כ"תומכת הנקה" או הכשרה קצרה אחרת. והיה ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC אמרה את הדברים - נו! אנשים שחושבים שהם יודעים יותר ממה שהם באמת יודעים, לא חסרים באף מקום, למרבה הצער...
כדי להיות יועצת הנקה מוסמכת ibclc צריך לצבור 2500 שעות ייעוץ והדרכה כמדריכת הנקה אם יש לך תואר ראשון כלשהו או 4000 שעות אם אין לך. אחרי שהאחראית בארץ מטעם הארגון בודקת את צבירת השעות, היא נותנת אישור להרשם למבחן ההסמכה.
גם לאחר ההסמכה היועצת צריכה מדי חמש שנים להוכיח צבירת ידע חדש בנושא הנקה. את יכולה לשער שרופאים לא מתנדבים מרצונם להחשף לידע הזה - הם מתעניינים בנושאים אחרים, מטבע הדברים. אני גם לא מאשימה אותם - כל אחד והעיסוק שלו. לדוגמא, אני לא מצפה מרופא משפחה שיתעניין במחקרים האחרונים ברפואת שיניים. אחת ל 10 שנים היועצת צריכה לעבור שוב את המבחן
.
כמובן שכל יועצת הנקה (ואת יודעת מה? אפילו אני עם ההכשרה הדלה שלי) יודעת יותר מהרופא הממוצע. זה אולי מצער, אבל די טבעי. מה שבאמת מצער הוא שהרופאים עצמם לעיתים לא מספיק צנועים כדי להודות בכך, ולכוון את האם ליועצת הנקה, במקום להעניק עצות אחיתופל.
בקשר להנקה, אני מסכימה איתך. בקשראני ירושלמית
לתועלת/נזק לטווח ארוך? לא יודעת. אלא אם יציגו את תוצאות המחקרים לציבור.
כמובן כל המחקרים פתוחים לעיון כלל הציבוריוקטנה
חלק גדול מהמחקרים או סיכומיהם נמצאים גם ברשת.
ובכל זאת - זה מוזר - האם יש צורך בהוכחה שמשהו שמחליף את הדבר המקורי גורם נזק?
הרי ההגיון אומר שהצורך הוא בהוכחה מדעית על כך שאין נזק בתחליפי חלב, כאשר מבקשים לתת לתינוק חומרים מלאכותיים. הרי כל הזמן מנסים לשפר את התחליפים, והיום אומרים על האבקה שהיא הרבה יותר טובה מזו שהיתה לפני חמש שנים. ובעוד חמש שנים? מה יאמרו על האבקה של היום? ובעוד 20 שנה?
אני מצטטת את המשתתפת בשמת מהאתר "באופן טבעי": "יש ספרים מרתקים על תולדות התמ"ל, איך בעצם המציאו אותו כתוצאה מהתהוות של עודפי חלב גדולים במאה ה-19, שגרמו לפיתוח אבקת החלב וחלב משומר. אחרי שמיצו כל שוק אפשרי לחלב באבקה ובקופסאות שימורים, התרחבו על ידי הצעתו כמזון לתינוקות. במשך כמה עשרות שנים זה הרג המון תינוקות (לא היה מותאם לתזונה אנושית) ולכן רופאים התחילו לרקוח כל מיני תרכובות על בסיס אבקת החלב הזולה, עד שבסוף הגיעו לאבקה שכבר כמעט לא הרגה תינוקות (הישרדות פשוטה, זה היה המדד לטיב האבקה התעשייתית לתינוקות), ומאז ממשיכים ומשכללים אותה כל שנה, ועדיין הורגים מיליוני תינוקות כל שנה" (בעיקר בעולם השלישי מבקבוקים מזוהמים, אבל כזכור גם בישראל, ובשאר העולם גם מחנק, מתחליפים באיכות ירודה ופגומים ועוד).

תחליפים מצילים חיים כשיש צורך, וטוב שכך, אבל כמו אנטיביוטיקה - השימוש בהם כדאי שיהיה לפי הצורך, או שהנזק רב על התועלת.
אני מכירהשמחה תמיד

יועצת הנקה מעולה שהיא דווקא מאוד בעד הנקה וכמה שיותר והיא אומרת שאין כזה דבר אין חלב יש כזה דבר שכנראה אישה לא מניקה טוב .חס ושלום אני לא אומרת שאת לא מניקה טוב אבל אולי כדאי לך לדבר איתה בטלפון -ברכה-0528348554

בהצלחה

אני בקשר עם יועצת הנקה...קרן2

היא אמרה לי לשאוב כל 3 שעות אז אני כל היום בחליבה...

התינוק עדיין מסרב לינוק (רק הלילה הצלחתי פעם אחת לכמה דקות כשהוא היה מסטול מהשינה)

היינו אתמול בטיפת חלב ושם המשקל שלו היה בסדר (כנראה הוא עלה בשבוע הראשון של החודש ובכמה ימים אחרונים בהם אני כל היום שואבת וגם נותנת תוספות לפעמים)

אני מתלבטת אם לתת לו כמה ימים בלי לנסות להיניק עד שישכח כמה הוא התעצבן כשאני מנסה להיניק אותו, או להפך, לא לבזבז זמן ולנסות כל הזמן להיניק לפני שיהיה מאוחר מידי. בינתיים הוא ב 90% מהפעמים חוטף קריזה נוראית בכל מפגש עם השד...

ועוד: יועצת הנקה אמרה לי להוציא את הבקבוק מפיו כל 15 לגימות (שילמד שגם בבקבוק יש הפסקות). זה נראה לכם הגיוני? זה מרגיש לי ממש אכזרי... בינתיים אני לא מסוגלת לעשות את זה אלא אם תגידו לי שזה חיוני וכולם עושים את זה במצבים דומים...

ידוע לכן על איזה גמ"ח של משאבות חשמליות?

פיניתי את החדר ששימש לנו למחסן והפכתי אותו לפינת  "הגיבוש" שהצעת, יוקטנה. בינתיים הילד לא מבין מה עובר על אמא שלו... מחכה לתוצאות

נקיון מהנה לכולן!

תהיי בקשר עם יד שרה באיזורךאנונימי (פותח)

אני השתמשתי במשאבה חשמלית שהשאלתי מהם במשך חצי שנה.

יש טובות יותר ויש פחות, בשביל הטובות את צריכה אישור מהרופא שלך.

אני לא זוכרת את השם אולי לקטינה או משהו כזה.

בהצלחה!

בטח קשה כל הסיפור הזה בדיוק לפני פסח...יוקטנה
כל הכבוד על המאמצים שאת משקיעה בזה. בגלל שאני לא יכולה לעזור, אני מנסה לשלוח חיבוק וכוחות דרך הרשת נקווה שיגיעו!
ואת - בבקשה תזכרי לא להיות גיבורה! סדרי העדיפות שלך כרגע נראים לי מצויין, אז תנסי לשמור עליהם ולא להתבלבל! לקבל עזרה מכל מי שמציע (בעבודות הבית, למשל), ולבקש ממי ששכח להציע (למשל, אם חברה קופצת לביקור, אפשר לבקש ממנה לעבור קודם בסופר ולעשות בשבילך קניות). ככה את תצליחי לגייס כמה שיותר כוחות וזמן למה שחשוב ביותר כרגע.
אה, כן, ואפשר לוותר השנה על ניקוי ארונות הבגדים וכיבוס הווילונות!
הייתי הולכת עם נסיונות הנקה על רגעי המצב רוח טוב של התינוק, ואם הוא רק מתחיל להראות סימנים של עצבנות וכעס, אז רק להחזיק אותו באזור, בלי ממש לנסות להניק. לגבי העצה עם הבקבוק - באמת קטונתי מלהגיד משהו על עצות שניתנו ע"י יועצת הנקה מצד אחד, ועל לב של אמא שצריכה ליישם אותן, מצד שני
נינוש צדקה בשם של המשאבה - "לקטינה" של מדלה. ואם אין ביד שרה - תשאלי את היועצת שלך והיא תדע מאיפה ניתן לשכור.
אם מישהו עוד לא קנה לכם מתנה ושואל מה אתם צריכים, אפשר לבקש את "ספקטרה 2" המומלצת ביותר.
מתפללת שתצליחו! זה בטח לא פשוט ונראה מייאש לפעמים, אבל ברגעים הקשים חשוב להתבונן לאחור ולראות את הדרך וההתקדמות שכבר עשיתם!
תודה על העידודקרן2

זה באמת ממש קשה וגם מיאש וגם פוגע כל פעם מחדש לראות אותו מתנכר אלי ככה. אני ממש לא מבינה איך נשים אחרות לוקחות מעבר לתחליף בכזאת קלות, ולא רק מצד ההרכב הכימי אלא מצד הקשר המיוחד הזה שפתאום נקטע, ונשאר רק קשר עקיף יותר.

ניסיתי עכשיו לרמות אותו ולהתחפש לבקבוק - דחפתי לו פטמת סיליקון ואז התחברתי אליה מהצד השני.. הוא ינק כמה שניות והתעצבן... כמובן...

תגידי (או תגידו), אם אני אלך איתו ראש ובראש ולא אתן בקבוק בכלל - בסוף הוא ישבר? מותר לעשות דבר כזה? בטח זה עלול להיות צום ארוך... זה יכול לעבוד בכלל?

קרן יקרה!אנונימי (פותח)

כמה שאני מבינה את תיסכולך הייתי במצב דומה לפני כשנה כשהק'טנה (בת שבוע) החליטה שלא בא לה לינוק והיא מעדיפה בקבוק.

מדריכת הנקה מקסימה שהייתה אצלי מצאה פטנט כזה:להצמיד אותה אלי ו לתת מס' שלוקים קטנים מהבקבוק ואח"כ מיד

להצמיד לשד. לחזור

 על זה מס' פעמים עד שהוא יתרגל. זה היה קשה ומתסכל אך בסוף זה הצליח והנקתי כמעט שנה!

בהצלחה!

אם יש לך עוד שאלות בשמחה. אפשר גם במסר.

ממה שאני למדתי (ע"י יועצת הנקה מוסמכת)אנונימי (פותח)

ההפסקות בזמן האכילה חשובות מאוד מ-2 סיבות:

1. כמות החלב שהתינוק צריך לאכול קטנה מהכמות שרוב התינוקות אוכלים מבקבוק, כיוון שתחושת השובע נבנית בהדרגה בערך אחרי 15-20 דקות, בהן החלב זורם בהנקה. מבקבוק החלב זורם הרבה יותר מהר והתינוק מרגיש עדיין רעב למרות שאכל כבר את הכמות הדרושה לו. לכן ישנה האכלת יתר מבקבוק ובהנקה אין! במיוחד אם הכמות הנשאבת היא לא גדולה והאם מרגישה ש"זה לא מספיק לתינוק" והוא מראה עדיין סימני רעב.

2. כפי שכתבתי למעלה- הזרימה בבקבוק הרבה יותר מהירה מהנקה וההנקה דורשת מאמץ פיזי גדול לתינוק, ואם רוצים לחזור להנקה מהשד מומלץ מאוד להקשיב לעצה הזאת ולגרום לתינוק להבין שאין לו יתרון בהאכלה מבקבוק והוא צריך להתאמץ גם כאן כדי שלא יסרב אח"כ לחזור להנקה ישירות מהשד.

בהצלחה רבה.

אין לי ספק כי זה מעודד הנקה, אבלקרן2

אני מרגישה שהשיטה הזאת עלולה לגרום ממש להפרעות נפשיות בעתיד. תחשבי איזו חוויה קשה התינוק חווה בכל פעם שהוא אוכל (הקשר העיקרי אולי שלו עם העולם). אני יודעת, לדוגמא, כי הוצאה פתאומית של פטמה בזמן הנקה עלולה לגרום בעתיד לחרדת נטישה - וזה ממשהו חד פעמי...

מה שעשיתי זה לקנות פטמה של בקבוק המיועדת לפגים - עם חור פיצי... שיתאמץ המורד הקטן!

קודם כל לגבי הפטמה- עשית בחכמהאנונימי (פותח)

חוץ מזה- אני יבהיר שאין הכוונה להוצאת הפטמה מהפה של התינוק אלא החזקת של התינוק בזוית יותר של ישיבה (לא שכיבה שבה הבקבוק פשוט נשפך לפה), ולא להוציא ולשחרר את הוואקום אלא להטות את הפטמה בצורה שיהיה מעט חלב בפטמה והתינוק יקבל רק מעט חלב ולהמשיך, עשיתי את זה מס' פעמים ולא היה מדובר בהתעללות ח"ו, צריך לדאוג שיקח לתינוק בערך 20 דקות לאכול בקבוק אחד.

מקווה שהובהרתי,

בהצלחה.

הובהרת קרן2
ברוך ה' המרחם על היונקים ועל האימהות שלהם!קרן2

בלי עין הרע, השובב חזר לינוק (אחרי שביתה של יותר משבוע)! אמנם רק בשכיבה (מה אכפת לי לנוח ככה כל שעתיים) ולא כשהוא בוכה, אבל זה כבר לא נורא בכלל. הלכתי לפי עקרון "אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ" והצעתי לו לינוק בלילות וללא שום כפיה מצידי. באיזשהו שלב הוא הסכים. אח"כ זה כבר היה גם ביום (כשהוא לא היה רעב ולא עצבני) והיום בכלל לא נגעתי בבקבוק!

תודה לכל המיעצות והתומכות!

בשורות טובות!

וואו את לא מאמינה איזו אנחת רווחה נאנחתי עכשיו!יוקטנה
כמה שימחת אותי! אני ממש מתרגשת! את בטח כל כך גאה עכשיו...
איזו חמודה! תודה רבה על ההשתתפות והאכפתיות!קרן2
העצות שלך מאוד עזרו לי. תבורכי!
יופי איזה כיף... תרגישו טוב!אנונימי (פותח)
אני עכשיו קוראת שחזרת להניק וממש מתרגשתדבי חיה
אני מתארת לעצמי את האושר שלך. ועוד אחרי מאמץ כזה משוגע. כל הכבוד!!
עיצה שיכולה לעזורמה המצב

בס"ד

קודם כל יישר כח שחזרת להניק!לא להתיאש!

תזכרי שזוהי מתנה אלוקית לך ולתינוק ועל בריאות וחוויה שכזו כדאי מאוד להשקיע!! אחרי הכל ...אני מבינה שאין צורך שאומר לך את היתרונות שבכך נכון...?

נכון זה דורש המון כוחות אבל זה שווה! יש לי ב"ה תינוק בן 7 חודשים מדהים ונראה גם ב"ה גדול... (שמנצ'יק) ושואלים מה זה רק מהנקה? כן ב"ה!!

צריך לאכול טוב ולנוח! 2. יש לי 2 תוספי מזון בריאים שהם יוכלו בהחלט לעזור לך לתיגבור החלב ולאיכותו .

אם תרצי לשמוע אני בפל' 0547844826

בשורות טובות!

 

 

הייתי במצב בדיוק כמו שלך. קצת ארוך אבל כדאי לקראאנונימי (פותח)
יש לי תינוקת מס' 5 בבית , בת ארבעה חודשים ואת כל הבנות הנקתי לפחות 8 חודשים אני אלופת הנקה , זה היה המקום הכי בטוח שלי וחשבתי שעם זה לא תהיה לי בעיה לעולם , חוץ מסדקים פצעים וכדומה , אך להפתעתי התינוקת החמישית במספר לימדה אותי שיעור בנושא , היא ירדה במשקל בלי סוף , לקח לה בערך חודשיים לחזור למשקל לידה , היא לא ינקה אפקטיבי ולכן לא עלתה במשקל כלל , עם הזמן היא הייתה יותר קטנה ממשקל הלידה , הסתבר שהיא כלל לא יונקת  (או יונקת מעט מאוד) ולכן לא עולה במשקל , כששקלתי אותה אחרי יותר מחודש היא עדיין הייתה קטנה במיוחד ואז התחלתי להילחץ והתחלתי לשאוב , בשאיבות הראשונות היה יוצא לי 40 מ"ל חלב כיוון שהיא לא ינקה אז לא היה לי חלב , במשך כמה ימים אכלתי ישנתי ושאבתי בלי סוף כל 3 שעות , גם באמצע הלילה והייתי נותנת לה חלב שאוב מבקבוק (גם אני שונאת את הריח המגעיל של כל התחליפים ) , במשך כל הזמן ניסיתי במקביל להניק אותה וגיליתי שהיא מעדיפה צד אחד יותר מאשר צד אחר אז כל הזמן הנקתי מצד זה ושאבתי מהצד האחר , אני ממשיכה לשאוב לה כמעט את כל הארוחות כבר ארבעה חודשים עם משאבה של ספקטרה מיד שרה ממש טוב , הרגלתי את הגוף שלי לשאוב שלוש פעמים ביום בערך ב9 בבוקר ב3   בצהריים וב9 בערב + - ואני שואבת ברוך ה' כמויות יפות של כ 200 מ"ל בשאיבה  , יש סיכוי לעמוד בזה זה מאוד קשה אבל משתלם , יש תינוקות שהמציצה קשה להם וככל שתשאבי יותר יהיה יותר חלב , בהצלחה רבה.
אז למה אומרים כל שעתיים לשאובקרן2
אם הצלחת כל כך הרבה רק משלש שאיבות ביום?
זה כשאין חלב ורוצים להגביר את כמות החלבאנונימי (פותח)
כשאין חלב , (לא יוצא הרבה) בכל שאיבה אז צריך להגביר את כמות החלב בערך כך שלוש שעות לא להגזים כל שעתיים , לאחר שגוף "למד" ליצר חלב באופן מוגבר אז את יכולה להיסתפק בשלוש ארבע שאיבות ביום וכמובן בערב לתת בקבוק שאוב , כדי שהתינוק ישן טוב בלילה ואז בבוקר יש הרבה חלב , בריצור השאיבות המרובות הן רק בהתחלה כאשר רוצים להגביר את כמויות החלב.
אה מגניב... באמת התחלתי לקבוע עיתים לשאיבהקרן2
במקום לשאוב כל שעתיים - עיפתי מזה נורא. (אגב, למי שעקבה אחר הסיפור,  התינוק חזר לשביתה ולכן אני שואבת ביום ומניקה רק בלילה.) אז אם במשך כמעט חודש הייתי שואבת כל הזמן ובממוצע הגעתי בערך לכמות של 100 מ"ל לשלש שעות אז ככה זה ישאר? עכשיו אני שואבת 3 פעמים ביום ויוצא לי כל פעם בערך 150 מ"ל. זה כבר לא ירד אם אתמיד לשאוב באותן שעות כל יום?
מצויין המשיכי כךאנונימי (פותח)
כדאי לך לתקופה הקרובה לאכול הרבה ולנוח בכל זמן שאת יכולה , למרות השמחה שהצלחת לשאוב רק שלוש פעמים ביום , אולי כדאי בזמן הקרוב כדי להגביר את כמות החלב כי 450 מ"ל ביום לא מספיק לתינוק הרעב והמיילל ולכן כדאי לעבור לתקופה קצרה לארבע חמש שאיבות ביום ולאט להפחית בהדרגה כך יהיה לך יותר חלב ובכל שאיבה תצליחי לשאוב יותר מ150 מ"ל , לפחות 200-250 מ"ל כדי לספק לו את כל צורכו. בהצלחה.
אל דאגה! הוא מקבל תוספת של סימילקקרן2

זה יוצא בין 1 ל- 3 ארוחות ביום סימילק והשאר חלב שאוב שלי. אני התחלתי לשאוב גם פעם אחת בלילה אז ביחד יוצא לי יותר מ - 600 מ"ל ליממה. אני גם לוקחת כדורי חילבה - הבנתי שזה ממש מעולה.

תודה על העזרה!

את פשוט מעולה! כל הכבוד!אודי-ה
נראה לי שבהתחלה קצת ייאשתי אותך...
אבל את פשוט מעולה! יש לך ממש כוח רצון.
בדיוק אני עומדת להתייאש מההנקה כי זה ממש לא אותו דבר כשיש לך עוד 3 בנים קופצניים חוץ מהתינוק...
וזה פשוט מעודד שאת ככה מצליחה!
פעם הייתי שואבת כ"כ הרבה והיום אין לי כוח אפילו להתחיל...
נראה, אולי בזכותך גם אני אתחיל לשאוב...
תודה על המילים הטובות! אני מאוד ממליצה עלקרן2אחרונה

השאיבות. כמובן במשאבה טובה (לקחתי מיד שרה ספקטרה 2). זה יוצא גם חסכוני בכסף (יחסית למעבר לתמ"ל) וגם טוב לתינוק. מבחינת הזמן זה לוקח בסה"כ פחות זמן מאשר כל ההנקות במשך היום ולפחות במקרה שלי יש הרבה יותר נינוחות מאשר להניק - כל הנקה היתה מסכת ייסורים לשנינו...

בהצלחה!

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

אל תרגישי ככה בכללאמאשוני

ואני אומרת את זה כאשת מילואימניק שחודשים לא היה בבית,

בעל קמל בבית זה בפירוש יותר קשה.

חיבוק גדול!

לפחות תרשי לעצמך לכאוב את זה, ובע"ה שהוא ימצא את עצמו ותעלו על דרך המלך בקרוב ❤️

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

חמותך נמצאת בלידה שלך?השקט הזה

אצלי נגיד לא.

אמא שלי כן.

מה לעשות. חמותי היא חמותי ואמא שלי היא אמא שלי.

וכנ"ל להפך. יש לחמותי בת מקסימה שאני מאד אוהבת ואני לא חושבת שאני באותו מקום כמו הבת הזו.

ולי ולחמותי יש קשר מדהים והיא הרבה פעמים אומרת שאני כמו הבת שלה. ועדיין אני חושבת שברור שיש הבדל

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדש

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

או מזהבשלומית.

😅

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

מצטרפת לזה מאודטארקו

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

אני לא מספיק מכירהשלומית.

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

הגודל לדעתיאחת כמוני

יש כמה הבדלים עיקריים-שימושית
  1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

  2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

  3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

התקן לא הורמונלי ג'נפיקסאחת כמוני

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

טוב מעדכנת שהייתי אצלהאנונימית בהו"ל

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

אוי איזה באסהקנקן שבור

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

מה יכול לגרום לדימום?אנונימית בהו"ל

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

אם את לא מניקה סיכוי גבוה שזה מחזורפרח חדש

לא מניקה, גם חושבת ככהאנונימית בהו"לאחרונה

השאריות שיליהקנקן שבור

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24אחרונה

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

כן. בחודשים הראשוניםיעל מהדרום

לק"י

אצליכם לומדים רק קריאה וחשבון?

לא נראה לי שהם משאירים הכל בכיתה.

ואם לוקחים הכל כל יום- זה יכול להיות עוד 3-4 חוברות+ מחברות. וזה מכביד...

אולי לא רקחילזון 123אחרונה

אבל שאר הדברים אין מה לקחת הביתה משאירים הכל בתא.

לא זכור לי שהיה ש''ב בא' חוץ מבחשבון וקריאה

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפור

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

דבר ראשוןהשם שלי

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

חיבוקאפונה

ממש שומעים את העומס הטכני והרגשי ממה שכתבת.

כל שינוי דורש הסתגלות.

המח שלנו פועל על אוטומטים כדי לחסוך באנרגיה, וכל שינוי בשגרה דורש ממנו חיווטים חדשים ולכן ההתחלה תמיד דורשת יותר אנרגיה - גם אם זה שינוי משמח. תחשבי - מעבר דירה, חתונה, עבודה חדשה. בהתחלה כל דבר לוקח המון זמן ואנרגיות ונגמרים מוקדם בערב, או כבר בצהריים... ועם הזמן הרבה מרכיבי שגרה הופכים לאוטומטיים ואנחנו יכולים להמשיך בשגרה תוך כדי שמתפנה לנו אנרגיה להשקיע בדברים אחרים.

אז דבר ראשון להבין שבשבועות האלה את מסתגלת לשנה חדשה בעבודה יחד עם ילדים בבית ספר, את מושקעת בזה ולכן חייבת להניח בצד כל מה שלא דחוף - להוריד סטנדרטים בבית, לקחת עזרה, כל מה שיכול לעזור. לאפשר לעצמך מנוחה במשך היום וממש ממליצה להכניס ללו"ז פעילויות משחררות - יציאה לטבע, ריקוד, אומנות, בלי הילדים או איתם מה שיותר נגיש העיקר שתיהני. ולהחזיק בראש שעם הזמן יהיה קל יותר.

עם שאת, אם שגרת העבודה שלך דורשת יותר מידי אנרגיות - צריך לעשות שם שינוי: הקטנת היקף משרה, אימון מקצועי שיעזור לך להיות יותר יעילה או אפילו הסבה מקצועית.

דבר שני לגבי הילדים.

גם הם מסתגלים כמובן... גם להם יש עומס גדול של צוות חדש, חברים חדשים, הסעות... הרבה דרישות חלקן מתסכלות, לפעמים יש בכיתה מורים קשוחים או מריבות אלימות שאלה דברים שגורמים לילדים הרבה מתח גם אם הם רק צופים מהצד.

אז את כל החוויות האלה הם צוברים וצוברים, כי בית הספר דורש תפקוד והתנהגות נאותה, ולכן עולה מגננה שגורמת להרגיש פחות. וכשמגיעים הביתה זה צריך לעבור עיבוד ולהתפרק מהגוף, ולכן חייבים לוודא שאחר הצהריים מותאם לעיבוד ופריקה רגשית.

טלוויזיה זה עוד קלט, היא רק דוחה עוד את הפריקה.

חוגים זה עוד מטלה (בדרך כלל), ועוד זמן שילד מחזיק את עצמו ועושה מה שצריך, ועוד לחץ ועומס על ההורה. אפשר אבל לשקול טוב אם זה שווה את זה, ולא להעמיס. במיוחד לילדים שנמצאים בצהרון.

מה כדאי לעשות אחר הצהריים:

  1. הכי חשוב - מרחב של זמן. לא להפוך את אחר הצהריים לשורת משימות שצריך להספיק. במרחב הזה המח של הילד יוכל להוביל אותו לעבד מה שצריך ואיך שהוא צריך.

  2. משחקים פיזיים - טרמפולינה, כדור, יציאה החוצה, משחקי תנועה (המלך אמר, ים יבשה וכו'). אם את מזהה תסכול ואגרסיביות אז משחקים יותר אגרסיביים - מלחמת כריות/נודלים (האלה של הבריכה), היאבקות וכו'. להכניס צחוק למשחק, כמה שיותר זה מאד משחרר.

  3. משחקי דמיון - פליימוביל, תחפושות, יצירה חופשית, הצגות, אחד ממציא התחלה של סיפור השני ממשיך וכו'.

  4. אחרון והכי חשוב - בכי. בכי הוא הפורקן האולטימטיבי של עומס רגשי. הוא מאפשר ריפוי עמוק של תסכול ומקדם הסתגלות. אני מזמינה אותך להתיידד עם הבכי, לצפות שהוא יגיע בתקופה הזאת יום יום ואפילו להזמין אותו - כמו שעשית בלי כוונה כשאמרת "היום אין חבר". עשרת לילד להרגיש את התסכול ובעקבותיו באו הדמעות שלא היה אפשר לשחרר בבית הספר. אלה דמעות מבורכות, תשמחי בהן! תשמחי בשביל הילדים שלך שיש להם בית שאפשר להרפות בו.. זה כל כך משמעותי.

את כל הדרישות והמטלות של השגרה - שיעורי בית, התארגנות וכו' - להנמיך ציפיות, למנן, הכל בסדר. ילדים משוחררים ורגועים לומדים בקלות.

תודה!! לקחתי לי כמה רעיונות טובים!!!שיפור

וואהו! מי את? כתבת מדהים !אובדת חצות

איזו הכלה !

לגבי הבכי של הילד אני חושבת שלא הייתי ברורה הוא הבין ממני שאולי הם יוזמנו אחרי המסך ואז הוא התנהג יפה לכאורה נתן לאמא לנוח וראה מסך וכשאני קמתי עייפה ומבולבלת ציפה שאזמין וכשאמרתי שלא- הוא התאכזב אותי גם ממני כי לא שללתי ולא אישרתי ולא קיימתי מבחינתו את החוזה.

עוד דבר בגלל שאחה"צ הפך לעומס טכני לי שידרתי פתאום כבדות וחרדה, איפה התיק? מה השיעורים? בואו נארגן אותו למחר ופתאום שמחת החיים נעלמה ממני ובהתאמה גם להם ולמה??? הם רק לפני שניה היו ילדים שיורדים לגינה. עצוב שפתאום המחויבות הזו מתווספת לי ולהם.

חיזוק לנושא שלא קשור לפורום, אבל יש פה אוסף נשיםקנקן שבור

מדהימות עם המילים הנכונות תמיד, אז מרשה לעצמי

מנסה לכתוב בלי שיזהו, אז סליחה אם זה קצת מעורפל

יש לי איזה מכרה רחוקה, שאם תקבל משהו שהיא מאוד רוצה ופועלת לקבל אותו, אני אפסיד.

לא הפסד לדורות, אבל כן הפסד כספי יחסית משמעותי, וגם תקופה של חוסר נוחות שממש מטריד את שלוותי.

עכשיו אם זה לא היה פוגש אותי בצומת, הייתי הכי מפרגנת לה בעולם, ואפילו עוזרת לה לקבל מה שהיא חולמת עליו.

יותר מזה, בכמה משפטים שאזרוק למישהו, אני כנראה יכולה לטרפד לה, זה לא יהיה הפסד בשבילה לתמיד, זה רק ידחה מה שהיא רוצה בכמה זמן, אבל לי (לנו) זה ייתן מרווח נשימה שאנחנו ממש צריכים.

ברור לי שאני לא אגיד כלום, אני לא אקלקל לה

צריכה ממכם חיזוקים שמה ששלי שלי, ומה ששלה שלה, והכל ממנו יתברך

תודה מראש

זה ממש מטריד את שלוותי

מחזקת אותךאפרסקה

זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.

קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).

לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.

וחיבוק על ההתמודדות!

תודה שכתבת!קנקן שבור

אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית

אז מבחינתי זה מספיק

אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...

ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)

ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים

וואו איזה מצב קשה. חיבוקקופצת רגע

האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,

וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.

אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?

תודה, אני אנסה קצת להבהיר את זהקנקן שבור

זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי

אבל זה על אותו עיקרון

נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.

בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.

עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.

אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.

ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת

לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.

יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי

תודה השם

ותודה לך שהגבת

וואי נשמע ניסיון קשהרקאני

ערב ראש השנה עכשיו

אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון

תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה

ותעריכי את עצמך

לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור

אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה

כן ברור שלא תעברי על ההלכה

אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות

תודה, על מילים מדוייקות בשבילי, מעריכהקנקן שבור

גם אני עברתי היום התמודדות מעצבנת בסגנוןשמשית123

רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.

אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.

ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..

בהצלחה רבה גיבורה ♥️

זה נשמע ממש קרוב או דומה לסיטואציה שליקנקן שבור

כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.

ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.

תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש

ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!

תבקשי מהקב"ה שיסדר לך את הדברים.ד' הוא האלוקים

ותתני לו להפתיע אותך בדרך,

כי לפעמים אנחנו חושבים איך דברים יכולים להסתדר,

ומתפללים שזה יקרה בדרך מסוימת, והקב"ה יש לו דרכים מפתיעות לסדר עניינים.

תבקשי שזה יהיה טוב בשבילה, ויסתדר גם לך.

נפלת על התקופה הכי טובה בשנה בשביל לבקש את זה!

בהצלחה, שנה טובה ומתוקה, שיתקבלו התפילות לרחמים ולרצון!

אמן! תודה רבה!קנקן שבור

אני בדיוק מתחילה תכף תפילת שחרית (מנסה לכבוד השבוע האחרון של השנה...)

תודה על ההסתכלות, אני אנסה לבקש במילים האלה

חיבוק וחיזוקתהילה 3>אחרונה

אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא הנימה

שבע"ה תזכו לשפע בכל התחומים!

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

הילדים שלי קצת קטנים בשביל משחקי מילים כאלה,כי לעולם חסדו

אבל אחשוב על עוד אופציות דומות

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

מרגישה שאני בעומס בלתי נגמרכי לעולם חסדו

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

תודה! מרגישה שהבנת אותי כי לעולם חסדו

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוני

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

נהנתי מאוד לקרוא אותך, תודה.שימושיתאחרונה

הסיפור האחרון הוא וואו. אלופה!

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

יש לגננת טלפון כשרshiran30005

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

זה נורמות אחרותהשם שלי

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

כנראה שלא רגילים לצלם... מבאס...😒שיפור

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

אין צורך ללכת רחוקאפונה

לאלימות וכו'.

גם אם הגננות מקסימות,

ברור שהילד לא מקושר אליהן

ולא מרגיש בנח בגן...

וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -

גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.

"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.

אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.

אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.

אם לא קשה לך, אני גם אשמח לשמוע מה יכול לעזורשיפור

לילד שעוד לא הסתגל, עוד לא נקשר לגן ולגננות.

בכי כל אחר הצהריים זה באמת חריג...מתואמת

נסי לשקף את זה לגננות, לא מתוך האשמה אלא מתוך רצון לשותפות, שהן יעזרו לך לעזור לו.

בתקווה שזה יעזור בע"ה...

וואוו ממש קשה שזאת התחושה❤️שיפור

הגיוני שהוא באמת בסדר בגן ואז משחרר את הקושי בבית.

אם הוא ככה משתף אזרק טוב!

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

התכוונתיאפונה

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

יכול להיות שיש הורה שלא הסכים שיצלמו...מתואמת

אין דבר כזה שאת לא משדרת לו את דעתך על הגןאמאשוני

ילדים קולטים ניואנסים, אי אפשר לזייף את זה.

נשמע שיש לך חששות שאת צריכה לברר מולך כדי להקל על הבן שלך את ההסתגלות.

אם יעזור לך מקליט, שימי מקליט.

כתבו לך לגבי תמונות וכניסה לגן. כשממילא את חוששת, כל דבר מועצם.

אני חושבת שאת צריכה להתמקד בלהיות משוחררת יותר מאשר בלנסות להעביר אותו גן.

לחשוש זה לגיטימי, אבל נשמע שהחשש הזה מנהל אתכם ולא מאפשר הסתגלות אמיתית.

לגבי פרידה הדרגתית אפשר אולי לשהות איתו בחצר/ מבואה של הגן?

אולי אפילו יסכימו להוציא משחקים מהגן למבואה. אצלנוניש משחקים כאלה על הקיר כמו שיש במרפאות, ואנחנו עוברים את ה"מסלול" ביחד לפני הכניסה לגן.

לא קראתי תגובות קודמותצלולהאחרונה

רק לגבי הכניסה לגן- בחנ''מ יש גם בעייתיות להכניס הורים בגלל סודיות רפואית של הילדים האחרים. פחות מתאים שאמא תראה קושי מסוים של ילד אחר, או דרך התנהלות שנבחרה מול ילד. אני יודעת שיש מקומות שיותר מקפידים על זה ומקומות שפחות.

ובכללי, אולי כדאי לקבוע שיחה עם הגננת. מהחוויה האישית שלי, הצוות (במיוחד בחנ''מ) הרבה פעמים מאוד מגויס ורוצה לחשוב יחד עם ההורים על איך אפשר להקל ולשפר. אולי כדאי לקבוע איתה שיחה מסודרת (טלפונית או פנים אל פנים), שתוכלי להעלות את כל החששות שלך ולחשוב איתה על פתרונות, בלי לחץ של זמן.

חיבוק, לא פשוט בכלל❤️

אולי יעניין אותך