כשלדרכים יצאת לבדך.
כשעזבת את ביתי .
נטשתיו.
גם אני.
כיסיתי פניי.
וגנזתי אורי.
בכדי שאהיה איתך.
ואיש לא יוכל לראותי.

ובלילה.
כששכבת בוכיה.
בשדות.
הסתרתיך בצל כנפי.
מפני הרוחות.
וכשלבסוף
נרדמת.
בשלולית דמעותייך.
נשאתיך על כפי.
וארחץ את פנייך.
ואת הקוצים .
שליתי.
מתוך שערך.



וזה יהיה לך האות.
שלעולם לא רחקתי ממך.
שלחי ידך אל ראשי וראי.
כמה רטוב הוא מטל.
וקווצותי.
מלאים רסיסים.
של הלילה.



ויזרח האור ועלה.
ואראה אלייך.
והשבתי את שבותך.
גאלתיך מכל יסורייך.
ואת השמחה.
אחזיר אל עינייך.
אל עינייך.