הילדים כבר גדולים (10,8,6) ואני מוצאת את עצמי אומרת כל דבר 2-3 פעמים
זה מייאש ומתיש
איך אפשר לגרום להם שיעשו מה שאני אומרת אחרי פעם אחת?
תודה מראש לעונות
הילדים כבר גדולים (10,8,6) ואני מוצאת את עצמי אומרת כל דבר 2-3 פעמים
זה מייאש ומתיש
איך אפשר לגרום להם שיעשו מה שאני אומרת אחרי פעם אחת?
תודה מראש לעונות
ואני יודעת שאחד הכלים הטובים שיותר שקיימים נמצא בספר מחשבת החינוך של הרב יחיאל יעקובסון.
לעבוד עם עצמי על סמכות.
לומר רק פעם אחת. לא להתפתות לומר שוב.
להאמין שהילד יקשיב למה שאמרתי.
לעמוד במילה שלי, לא לדרוש דברים לא הגיוניים או לא הוגנים.
להחליט מה הגבולות שלי ולא להתפשר עליהם,
ומצד שני לתת תחושה שמקשיבים לרצונות ולאפשר מה שלא פוגע בגבולות.
לפעמים עוזר לי במקום לומר שוב ושוב אותם דברים כל יום,
להחליט על דברים שהם קבועים ולומר להם למשל -
התפקיד שלך לסדר את הסלון כל יום, לא צריך לומר לך.
ואם לא עשה - במקום לומר תסדר את הסלון, אומר: התפקיד שלך.../עדיין לא עשית את התפקיד שלך...
לצמצם הערות וירידה לפרטים, הם גדולים - אפשר לצפות מהם להיות גדולים.
יעזור לדעת גם על איזה סוג של דברים את מעירה כמה פעמים.
ועוד הערה קטנה -
6,8,10 זה כבר לא 2,4,6 אבל הם בכל זאת עדיין זקוקים לעזרה שלנו לדעת איך להתנהג ולהתנהל בחיים.
פעם שניה אפשר לקום לקחת את הילד ביד בעדינות ו״לעזור״ לו לעשות מה שביקשת
כמובן זה אימון ולכן צריך להוריד את הדרישות בהתחלה
לבקש מכל ילד משהו אחד או שתיים ליום וזהו פעם אחת ועושים
אפשר גם לתת הפסד שהוא תוצאה ישירה של משהו שלא עשה
גם אצלינו הילדים עושים רק אחרי פעם שביעית זה משגע אתה אומר לעשות משהו הוא הולך לכיוון הנכון אתה חוזר אחרי 5 דקות ולא הוא לא עשה את זה אנחנו מנסים לפעמים עם פרסים לפעמים עם עונשים לפעמים לעשות את זה כמו משימות קבועות, אין פיתרון במאה אחוז בעיקר הרבה סבלנות
לעזור להם להפסיק את מה שהם עושים ולהתרכז במה שביקשו מהם.
גם אנחנו כמבוגרים צריכים לפעמים עזרה בלהפסיק משהו אחד לטובת משהו דחוף/חשוב יותר.
אז במקום להחזיק ביד וללוות אותו, כן אפשר לגשת אליהם, לגרום להם ליצור קשר עין ולפעמים השתיקה והמבט מספיקים כדי שיבינו מה הם צריכים לעשות וזה עוזר יותר מכל מילה נוספת.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות