"את יודעת, אליה? אני לא באמת מכירה את האופי שלך. את יודעת שאני התייעצתי עם אנשים מוסמכים יותר ממני אם להכניס אותך להדריך שם, והם התלבטו ואני אמרתי שאת תהיי טובה לדעתי. אבל אני לא יכולה ככה שאת כל הזמן אומרת לי לא."
- "אז את רוצה שאני אגיד לך כן כמו כולם בלי להבין כלום?"
ושתי דקות אחר כך:
"למה בכל פעם שאני רואה את המספר שלך כשאת מתקשרת אני צריכה לפחד מהדבר הבא שאת עומדת להגיד?"
אני באמת לא יודעת למה היא צריכה לפחד.
"את יודעת מי הכי עצבנה אותי בהתחלה בגיוסים שעשינו דרך שיחות טלפון?"
-"כן, נו, אני. אבל שום דבר לא השתנה, לא? אני עדיין מעצבנת אותך בנושא הזה."

ואז אחרי עשר דקות בערך של חצי שיחה חצי צעקות חצי שיכנועים:
"אז את תעשי את זה, נכון? היום בערב אני מתקשרת ועד אז תעשי את זה."
- "נראה. נשתדל. אולי. הממ."
"לא, אליה, זה לא הגיוני! אל צגידי לי שבזבזתי פה עכשיו 10 דקות ולא יצא מזה כלום! זה אפילו נחשב גזל זמן!"
-"אמרתי לך כבר בהתחלה שאת יכולה לנתק."


שיחה מקסימה פשוט.