א. זכר למקדש. אם אני לא טועה אחת מתקנות רבי יוחנן בן זכאי, כמו אמה על אמה וכו'.

ב. תאמת? בשנים האחרונות בקושי הייתי בחתונות|בורח|. כעקרון אמורים להרגיש עצוב וגעגוע, אבל על פי מה שידוע לי הרבה אנשים שמחים ברגע הזה.

ג. שמחים ורוקדים

ד. מנהג טוב מיסודו

א. בשל מה חתנים שוברים כוסות תחת חופתם?

משהו שקשור לבית המקדש
ב. כיצד אתם מרגישים ברגע זה? (שמחה, התלהבות, עצב, שנאה, פחד, הפתעה, געגוע וכו'...)

נראה לי התלהבות כזה
ג. מהי תגובת הקהל ברגע זה?

מוחא כפים?

ד. -שאלת בונוס - מה דעתכם באופן כללי על המנהג הזה?

לא יודעת אין לי דעה

א. כאות אבל וחורבן על חורבן הבית

ב. שמעתי שמורי ורבי הרב ישראל אריאל שליט"א נוהג לבקש מהקהל להיות דקה בשקט אחרי שבירת הכוס כדי טיפה להכנס לאבל, המרגש שלי מאוד תלוי בחופה, יש חופות שבקושי מרגישים משו עצוב אלא רק שמחה, ויש חופות שממש מתפרקים בהם מבכי...

ג. ממש תלוי באיזה חופה זה

ד. צריך כיונון, אנשים לא מבינים אותו, כשאתחתן כבר לא נזדקק לכך בעז"ה, אבל אם וח"ו לא נזכה לבנות המקדש עד אז, אז נשבור כוס לאחר שירת תתן אחרית לעמך ואולי אפילו "קנא לשמך" @המקדש השלישי בדרך

(נכון זה יכול להיות עוצמתי בטירוף??????) ומסתמא גם ממקומך מלכנו, ועם הדיבורים הנכונים, ניראלי שכאב אמיתי על חורבן הבית ביום שמחת ליבי יקרב את בנינו עד מאוד

הייתה מסיבת חנוכה בהסדר, ואח"כ אספתי את החניכים הקדושים שלי ועשיתי להם דרוש על פורים, ואז למדנו נתיבות שלום על תוקף קדושת היום!

הייתי ממש באורות ב"ה...

ועכשיו אני צרוד... 

צרחתי להם את הנשמה על זה שעוד חודשיים פורים ואנחנו ממש חייבים  כבר להתכונן וכו' וכו'...

מעניין אם עוד משהו שמע אותי...

לא הבנתי כמעט כלום  

בחתונות של חברה מלא פעמים שמים אפר על הראש... לרוב אפר מהר הבית עצמו אבל לא תמיד

לרוב רק רמבמיסטים כבדים מקפידים על זה

הרמב"ם היה דמות חסידית מובהקת!!! ורמבמיסטים חיים בסרט חושבים שהוא היה רמבמיסט

סתם חחחחחחחחח 

אבל הוא נימצא במקום שלא רואים אותו מאחורי כמה ספרים

כמו שמתי שאני פוגש אנשים שנוטלים ידיים על דבר שטיבולו במשקה אני מתלהב מהם...

שבאמת משתדל לעשות רצון ה'

שיהודי כשר ופשוט, יהיה  חידוש גדול כמו הבעל שם טוב זיע"א

א. לזכור את ירושלים

ב. עצב ותקווה

ג. שמחים, לצערנו - חושבים שמהרגע הזה היא נשואה לו. מה שלא נכון...

ד. נכון, אמיתי, של את רבן יוחנן בן זכאי למה....

ורק לאחר כמה זמן להתחיל עם המנגינות והכל

אם הם באמת מתייחדים הם נשואים והיא חייבת לשים כיסוי ראש.

זה הסיבה שלא עושים את זה.

ומי שעושה.. זה עם דלת פתוחה או עם עוד מישהו...

וזה לא 'חדר ייחוד' אלא 'חדר שקט לפני כל המהומה'

אתה ספרדי

1. כאות לאבל על חורבן ירושלים לא?

2. בדר"כ תחושות מעורבבות כאלה...גם שמחה גם התלהבות גם צמרמורת...

3. זה הרגע שעושים טיניייננייי

4. לא רואה בו משהו רע, בייחוד בלאור העובדה שזה מנהג שהתקבל בכל תפוצות ישראל ועדיין לא ראיתי שגדולי הדור קובלים עליו. מנהג ישראל דין הוא...

כתב שהספרדים לא נהגו היום לשים אפר מקלה בראש חתנים, דומני שאפילו שלחתי לך באישי את המאמר הזה... לא ראיתי מעולם על שבירת כוס.

זה נגיד מנהג שהחזרתו יכולה באמת לבטא את כאב החורבן.

ומוסיף בסוף לא לבטל את המנהג.

רק אומר לעשות שניה או שניים של שקט

אני יודע שהרב עובדיה התנגד לחדר ייחוד,לא לשבירת כוס. מה רע במנהג הזה?

אביי כמדומני שבר כוס יקרה וכו' מפני השמחה רפ"ה דברכות.

א- זכרון לאבילות ירושלים

ב- הייתי שלוש פעמים בחיים שלי בחתונה, לפחות אלו הפעמים שאני זוכר. ממה שאני זוכר זה נתן לי לשיםאת הדברים בפרופורציה רחבה יותר. כאילו בנו חורבה מחורבות ירושלים. השמחה בהמשכיות העם למשפחה כחלק מהליך רגשי רחב לסדר המציאות ע"י בורא עולם שכליל הדבר- ציון מכלל יופי.

ג- מה שזכור לי זה ששותקים בד"כ (לפני כן אומרים בקינה-מנגינה "אם אשכחך") ומיד אחרי מתחילים להתעסק בשמחה גופא לקיים ה' קולות.

ד- מה הנפ"מ דעתי? אבל אם כבר מנהג טוב נראה לי. יש לו מקור וכו' והוא בטעם עמוק.

*הכל קוים.

מעניין

את/ה היית בצבא?

בהזדמנות אם אתקל בחיילת בבגדי ב' עם חצאית, אנסה לצלם עבורך.

https://www.facebook.com/photo?fbid=10239873363265984&set=gm.1951613102181781&idorvanity=140293843313725&locale=he_IL