להוציא הכל לדף.
לכתוב ולכתוב ולכתוב.
אבל משו חוסם אותה.
היא לא מצליחה.
כולם כותבים יפה ונוגע,
והיא? אפילו אתזה היא לא מבקשת.
רק להצליח לכתוב.
להצליח לשפוך לדף.
משו עוצר אותה. לא נותן למילים לצאת.
משאיר הכל בפנים.
מאיים לפוצץ אותה.
עד שהכל יוצא לה למישי.
שאחר כך היא תתחרט שהיא סיפרה לה.
היא מנסה לעבור תהליך עם עצמה.
לספר פחות, לשמור יותר.
אבל אם היה לה את הדף, העט והמילים,
אולי היה לה יותר פשוט כל העניין הזה.
משו שם לא נותן למילים לצאת לדף.
כולא אותן בפנים.
זה מתסכל אותה.
מאוד.
אומרים לה תתחילי, ותראי, זה יזרום.
אז היא מתחילה, ומשו נתקע,
לפעמים היא אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל,
לפעמים ממש משו יוצא לה.
מצליח.
אבל זה נדיר.
לפעמים היא כותבת ומוחקת, כי מזה?
ולפעמים,
היא פשוט מוותרת מראש,
אולי כי היא יודעת שזה לא ילך,
אולי כי לפעמים היא צריכה מישו שיקשיב,ועם כמה שהדף סופג הוא לא מקשיב...