@מישתלמת, ממש נכון על הקומו שלכן!
אז ערב טוב מדריכים יקרים, אלה שעברו סמינריון ואלה שלא. שיהיה לכם חודש טוב וחנוכה שמח!
ברצוני לתזכר אתכם על דמות דרמטית בחיי הסניף שלכם, כל כך דרמטית שלפעמים מתבלבלים וחושבים שהיא מובנת מאליה.
אז זהו, היא לא.
כל רגע שהיא נמצאת, מוסרת את כוחותיה כולם עבורכם, כל אלפית השניה של שינה שיש לה רקומה בחלומות על הסניף, כל דבר שהיא פוגשת ישר עובר לחשיבה איך זה יגיע לצוות שלי. איך העוצמה תחלחל הלאה.
היא נמצאת שם לא רק בחודש ארגון, היא תהיה לא רק בשביל לקצור הצלחות ונצחונות אלא גם בשבועות היותר מורכבים. היא תהיה שם בכל סיטואציה ובכל מקרה מורכב שיתרחש.
לא, היא לא צריכה רחמים. היא לא צריכה שתעשו לה פרצוף בשביל לרצות. היא רוצה שתעריכו את עבודתה. את ההשקעה היום יומית. את הטיפות היום יומיות שהיא מטפטפת לכם ללב. בתקווה שטיפות אלה יחלחלו הלאה ללבבות החניכים.
ההערכה כלפיה מתחילה בשפה, בדרך הדיבור, בצורה בה מתנהלים דברים מולה, באהבה שמשדרים לה גם ביום יום, לא רק כשהיא תפרגן או תתן לכם משהו שאתם רואים.
כי את רוב העבודה עליכם לא תראו אלה תהליכים שמתרחשים בלב, בראש ובליווי. ובכולם המחשבה העיקרית כל הזמן תהיה עליכם.
על כן מדריכים יקרים, בין אם הייתם בסמינריון ובין אם לא. אל תתבלבלו יש לכם קומונרית זהב. קומונרית שתעיף לכם את הלב עד השמיים, פתחו אותו ותנו לה להבעיר לכם את הלב.
זה תלוי בפתיחות שלכם, במוכנות שלכם לקבל את הקומונרית שלכם כהשראה הכי טובה למודל של חיי תורה ועבודה.
והן השראה. ההשראה הכי טובה למה זה אומר לחנך דור נאמן ומסור. מהן תראו וכך תעשו ובעז''ה נמשיך לחנך דור נאמן ומסור לעמו תורתו וארצו.
ד' עמכם!
וכן, גם לקומונריות שלכם יש לב טהור לגמרי. לגמרי.
(גם זה לא כזה סוד..)