לפעמים,שעות של אמת.
זה פשוט נראה לי ככה.
שזה לא יהיה אכפת לאף אחד.
שלא משנה מה, זה באמת לא יזיז למישהו
אולי זאת תחושה שלי,
אבל זה יותר עמוק מתחושה.
..שעות של אמת.
עבר עריכה על ידי גיבורה בדממה בתאריך ב' בטבת תשע"ח 19:23
והדמעות זולגות.
ובסך הכל פתחתי קצת.
והכל נהיה מוצף.
אלוהים. אני מפחדת מזה.
ואני מתכווצת מכאב.
נחנקת מבכי.
ואני צריכה אותה פה. איתי. ולא בתור המתחקרת.
או אותה. היא תבין גם בלי מילים. פשוט תכיל. וזהו.
אני רוצה לברוח מעצמי.
לא לחשוב. לא להרגיש.
אולי זאת באמת לא אני. וזה רק הכאב שמציף פתאום.
נראלי שזאת אני באמת. זה תמיד היה שם. תמיד התחבא. לפעמים קפץ ונדחק מהר בחזרה במקום שלו.
אבל תמיד היה קיים.
..שעות של אמת.
הלב דופק.
אלוהים דייי. |צורח|
פשוט לא.
לא לא לא.
אסור.
והיא הבטיחה שהיא תשמור עליי.
ואני אפילו לא יודעת איפה היא.
לעזאזל.
אני לא עןמדת בזה.











|מתרסק|
..שעות של אמת.










אני בסך הכל רוצה שיהיה לי טוב. |לוחש| |בוכה|
לא מגיע לי את זה עכשיו.
בכלל לא.
ואני אעשה את זה אני חושבת.
הן באמת מסכנות.
..שעות של אמת.
ועכשיו גם סתם באלי צומי. ומותר לי.
מעניין אם מישהו קורא את זה בכלל.
אם מישהו בכלל רוצה להגיב לי, אז לא פה.
..שעות של אמת.
מקלחת תמיד מרגיעה אותי.
והפעם פשוט לא יודעת מה קרה.
ובכיתי. אלוהים. בכיתי כל כך.
לקחתי את זה.
עברתי עם היד עליהם. אולי?
זרקתי את זה מהר.
פיצית אסור לך. פשוט אסור אסור אסור.
את מסוגלת. והיא תענה לך. והכל יהיה בסדר.
והיא הבטיחה שהיא תהיה פה. ותשמור עלייך. ותחבק אותך.
את רק צריכה לעזוב את זה.
ואת חזקה ומסוגלת לזה באמת.





הלוואי והייתי מאמינה לעצמי
..שעות של אמת.
זה לא הרבה אבל זה המון.
5.
בשבועיים וחצי.
זה לא נורמלי.
אף פעם זה לא קרה.
ואני יודעת שזה לא רק בגלל זה.
זה באשמתי. לגמרי באשמתי.
מפגרת. די כבר. מה אני חושבת לעצמי כשאני עושה את זה???
לא באלי להעלות את זה בחזרה. טוב לי ככה. ומצד שני גם הכי רע עם זה.
אני בוכה. אלוהים. למה עשיתי את זה לעצמי.
ומלא אנשים אמרו לי את זה.
וזה צובט לי משהו בפנים.
אני מתרסקת.
שמישהו יחזיק אותי עד שהיא תגיע.
..שעות של אמת.
והיא לא תבוא מחר.
ובאסה לי.
ונפל לה בורג. אפילו כמה.
ואני צריכה ים או גיטרה או דובי או חיבוק או מישהו לדבר איתו או שירו בי.
אין לי אף אחד מאלה.
ואני צריכה אותה פה.
פףף. זה כל כך לא יקרה.
ואני אוהבת את הרגישות שלו.
בואו נשנא את עצמנו עד כלות.
..שעות של אמת.
אני באמת לא מצליחה להבין אותה.
בכח. אני לא בטוחה שזה טוב בשבילה.
ואני רוצה לנתק. עם שתיהן. עם כולם.
היא לא מרשה לי. אף אחד לא מרשה לי.
למרות שכולם יודעים שזה יעשה טוב לאנושות. להם.
וכואב לי מידי.
ואני מתוסכלת מעצמי.
זה לא באמת הרבה. אולי כן יחסית לזמן שזה קרה.
אבלאבל.





אז כן. אני שונאת את עצמי. וטובה אני לא.
כי ככה.
אנשים תקלטו את זה.
וזה לא עוזר לשכנע אותי בדברים לא נכונים.
..שעות של אמת.
אני לא יודעת למה אני ממשיכה להשלות את עצמי.
אני יודעת שזה קרה. וזה ימשיך לקרות.
בשבועיים וחצי. זה לא נורמלי.
ואני לא יודעת למה אני חושבת שאני באמת באמת מעניינת אותה.
ושאני מעניינת פה אנשים.
ושמישו בכלל קורא את זה.
לא נראלי בכלל.
אני מפגרת. אני מודעת לעניין.
לא. אני לא רוצה ללכת לשם. למרות שזה יעזור לי בסך הכל.
אני פחדנית. טוב?
מותר לי לעשות את זה ושאנשים יחשבו על זה מה שהם רוצים.
זה כנראה יקרה.
שִׁירָה

אל תעשי לעצמך דברים לא טובים אבל, בבקשה..

..שעות של אמת.
אני לא יודעת למה זה כל כך מפריע לי.
למה אני מנסה לדחות אותה.
למה כל כך קשה לי לקבל אהבה של אנשים אחרים??
למה כל כך קשה לי להרגיש נאהבת. שאני רצויה. ומקובלת. ושאני לא מיותרת. ושלא היה יותר טוב בלעדיי.
למה קשה לי עם זה שהיא לא פה?
ויש לי איך לתקשר איתה. ואנע רוצה לדבר איתה. להרגיש אותה טיפה איכשהו.
ואני לא יכולה.
אני לא יודעת למה אני כל כך אובססיבית לגבי זה.
שמישהו ייקח את עצמי ממני כבר.
..שעות של אמת.
אני צריכה ללמוד לשלוט בבכי.
הוא מציף. מטלטל. חודר עמוק. לא נותן לנשום.
אני שונאת להירדם מבכי.
זה קרה השבוע כמעט כל יום.
בשיחה איתה אל תוך הלילה. עד שאחת פרשה.
זה קרה גם איתה. כשהיא התעצבנה ב4 לפנות בוקר שאני לא הולכת לישון. היא לא ידעה שזה בגללה. שאני בוכה כמו מפגרת בגללה.
שהיא הכריחה אותי כביכול להכנס לזה.
שהתעקשה שאפתח. שאגרד את הגלד מהפצעים.
שאדמם שוב.
שאאבד כל תקווה שמשהו יכול להשתנות אצלי.
שמשהו יהיה יותר טוב..
..שעות של אמת.
בואו נשנא את עצמנו.
נתפרק משנאה ומכאב.
זה עושה רע.
זורק אחורה.
אבל לא אכפת לי.
נהייתי אדישה למצב שלי.
לא באמת. אני פשוט מדחיקה.
רוצה לשחרר. שלא יהיה יותר.
נמאס לי להחזיק ראש מעל המים
זה מתיש.
אלוהים די.
נחמד לך לראות אותי ככה סובלת? כי לי זה לא יחמד בכלל.
..שעות של אמת.
אני שונאת להירדם בבכי.
אני קמה ככה מגעילה. וחסרת כל תחושה טובה ליום חדש.
ומזל שיש מבחן על הבוקר לשיפור המצברוח.
ושאחכ מחזירים מבחנים בלשון טפוהמון מצחצ לעובר ופרצוף לא מרוצה של המורה.
נמאס לי שלא מתחשבים בזה שלא הייתי שבוע ואני מיד חוזרת למבחנים ועבודות. נמאס לי להשקיע ולנסות. הציונים גם ככה לא יעלו.
איכ. איכ. איכ.
בואו נקיא את עצמנו ונהיה דוחים לעד כי זה מה שאנחנו בעצם.
ואני שונאת שהיא פשוט הולכת אחריי לכל מקום. אני איתה. ואני רוצה להיות רק איתה. בלי זנב מאחורינו.
ונפל לי הפלאפון ובמקרה מצאו אותו. מזל. אני לא שורדת בלי שירים. ויש שם יותר מידי דברים חשובים.
והיה לי לרגע טוב. שם. כשניגנתי. ואני לא ממש אוהבת את השיר הזה אבל יש לו מנגינה יפה.
וגם היה קצת מצחיק. וזה כיף לגמרי.
והיא התקבלה לשם גם. הלוואי ותבוא. אני לא אהיה ככה לבד
ואיכס לי עכשיו.
וכן. אני פשוט צריכה חיבוק. וצא אכפת לי שלא יהיה אמיתי. אני צריכה חיבוק.
..שעות של אמת.
אולי יום אחד שאני עושה דברים מטומטמים והם גם הופכים אותי לכזאת.
למה אני נלחמת בעצמי ככ חזק עד שאני מתרסקת?
והיא גם מעשנת. ואין לי כח אפילו להתעצבן עליה. לא שזה יועיל הרבה.
ואני שונאת שהיא שואלת למה אני חסרת מצברוח פתאום. אני לא רוצה לענות. שתעזוב אותי.
ואני מפגרת. ואני שונאת שאומרים לי שאנשים מתאבדים. הלב שלי מתחיל לדפוק ככה.
..שעות של אמת.
והיא מנגנת לי. וזה עושה לי טוב.
היא מנגנת את "מהמרחקים". אני עם דמעות.
"מהמרחקים שאת בורחת". היא אפילו לא מתארת לעצמה כמה רחוק.
והיא מנגנת את המנגינה שאני אוהבת. מוזיקה זה דבר טהור. שמצליח להעביר רגשות בצורה כל כך נקיה וטהורה.
"שם את הולכת לאיבוד במנהרה בלי מטרה"
ואני חסרת מצברוח ומתיישבת לנגן. והאקורדים פשוט זורמים לי מתחת ליד. נשפכים על הגיטרה.
מתי אני אחזור לעצמי?
"כי אין תשובה טובה לכל השאלות"
..שעות של אמת.
"אור גדול מאיר הכל
ויותר כבר לא צריך לשאול
אני כאן ללמוד ממה שטוב ולחיות
להתחיל הכל מההתחלה
כמו לנשום בפעם הראשונה
אני כאן אני לא מתבזבז יותר"

הלוואי ואני ארגיש שאני לא מתבזבזת.
שאני עושה משהו.
ולהגיד לי שאני יכולה לבחור לעשות זה רק מעצבן אז אל תגידו.
חיים מסובכים. לעזאזל.
אני לא מצליחה להתמודד.
..שעות של אמת.
ושכבתי אתמול במיטה ובכיתי.
הדמעות ירדו בקצב. לא נחות לרגע.
להיות בין בין המון אנשים ולהרגיש הכי לבד זה שורף. הורג. זה מטלטל. זה איכס.
נחנקתי מבכי. התחפרתי מתחת לשמיכה.
היא הגיעה. נכנסתי עוד יותר עמוק.
ולא אכפת לי שהיא דואגת. אני גם ככה מתה עוד רגע.
..שעות של אמת.אחרונה
הייתי איתן אתמול. כעסתי עליה. היא לא הייתה כזאת. והיא נופלת.
אז כן. עשיתי איתה משהו אחר וזה לא כזה נורא. אבל זה כבר עובר כל גבול.
אלוהים. כואב לי עליה.
והייתי עצבנית מידי. ושום דבר לא הלך לי במתמטיקה.
ואני צריכה להבין שלבכות מזה זה באמת דבילי. אני סתומה.
והיא מפחדת. בצדק. אבל לא אכפת לי. אני עושה מה שטוב לי.
והלוואי והיא הייתה לידי. זה היה יכול ככ לעזור.
ןהצלחתי בסוך 3 תרגילים. אני גאה בעצמי. והלכתי לישון עם הרגשה מגעילה. זה דוחה.
והלוואי ואני כבר לא אצטרך להתמודד עם עצמי.
ומחר בר מצווה. ולמרוח חיוך. ולהיות נחמדה. אני לא נחמדה לאחרונה לאף אחד. שירדו ממני.
והיא עשתה לי מצפון אתמול עלזה שלא ירדתי לארוחת ערב אני ילדה גדולה ויודעת לרדת לבד.
ובראשון ניגנו. והיה לי טוב. ולא למדתי למבחן וזה עצבן אותי.
ואני צריכה לזכור לא ללמוד פסיכולוגיה או מחשבת, כי מחשבת זה פסיכולוגיה במילה יפה.
עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

..זית שמן ודבש

הייתי איתה ביחד

 

אולי יעניין אותך