בואו נחזיר הכל חזרה.
אני פותח המחשב שואל אילו זכרים מגיעים- רואה שאין מספיק וחוזר הביתה.
אני פשוט לא טוב בזה.
אם היתה אוירה רצינית עוד הייתי שומר עליה.
אבל כשמימינך איש ממינך ואתה יכול להסלבט
ומשמאלך איזו אחת ואתה לא. ויש אוירה שקוראת לציניות אז איש כמוני לא טוב בזה!
אני פשוט ציני מדי אולי לרגעים כאלו. (אה- סליחה ממנה שחיקיתי אותה אם היא נפגעה, אבל זה באמת היה בקטע טוב, והאמת- זה הגבול הכי גדול בו דברתי עם וייב. וזה היה לא טוב עדיין.)
בעיה!
(אגב- זה סוגשל לה"ר עליי מי שלא היה שם. לכן אל תקראו!!!)
אז- הייתי בסיבוב שערים ובסוף הלכתי לישון בקרב מקום ירושלים עיה"ק תובב"א (עיינו פה- טוב- מושג שהמצאתי- "לא טבלתי, בכלל!" - נסיונות פעילים)
הלאה. כאמור הייתי קרוב לירושלים ואמרתי אם אני כבר פה וכו'. אולי כן אבוא?
אבל מה? בלילה היה לי לילה דפוק. לא הצלחתי להרדם וקמתי עם כאב ראש וכו'.
אז קמתי למניין הכי מאוחר במקום (שמונה) והיה מניין מקביל אותה שעה עם ברמצווה לא משנה. כשאני סיימתי את התפילה המניין בו התפללתי (ההוא בלי ברמצווה) כבר היה בקריאת התורה. טוב. הלכתי למניין המבורמץ. להלל. הם בחזרת הש"ץ וכמו ספרדים אתנים מסלסל לו שליח הציבור.
רציתי ללכת למניין מוסף במניין בו התחלתי (מח' אחרונים אם מותר לרוה"פ זה סבבה חלקם אומרים שכציבור לא לעשות את זה)
חבר שהיה שם שכנע אותי לחכות לברכת הכהנים.
טוב מפה לשם מצאתי את עצמי באיזה 9:30 מתפלל איתם מוסף. חזרתי לבית בו ישנתי (קרובי משפחה) בינתיים קרוב שאני מאוד אוהב ורוצה לפתח איתו קשר וכו' יצא וזה היה בול. שוחחנו ואז כבר 10:30 ועוד לא אכלתי באתי אכלתי
מה התברר- @יחידי מגיע. אגב מר יחידי. אני די בבאסה שלא יצא לנו לדבר כל כך... נו נויש. העיקר שזכיתי לחזות בזיו פניך.
הלכתי- כבר 11:00, ולא היתה הצלחה מסחררת בטרמפים קיצור הגעתי אחרי 12:00 בגלל המניעות ו....
פספסתי את סדנת הכתיבה. סליחה, סדנאות הכתיבה. כאילו טוב. נחמד לי- אז לא!
התמרמרות התמרמרות.
טוב. אחלה בחלה של שובדידובדידי דו! של סדנה עם @המצב חסה, עקרונות בסיסיים בצילום נחמד.
אתם יודעים? פעם אהבתי דברים שאני טוב בהם. אחרי זה אהבתי דברים שאני עושה. עכשיו אני יכול לאהוב משהו שאני גרוע בו בלי שאני יודע כי אף פעם לא נסיתי. קיצור אני אוהב צילום. לא שצילמתי משהו כ"כ אבל אני אוהב.
אבל שתבינו-
אני אוהב צילום- כמעט כמו שאני אוהב שירים ואני אוהב שירים כמעט כמו שאני אוהב לנגן ולהלחין (למה לא היה משהו במוסקיה? התמרמרות התמרמרות- נחמיה שבע עשרה- התאוננות בע"מ כ .- @נפתלי הדג!)
ואני אוהב לנגן ולהלחין כמעט כמו שאני אוהב לצייר ואני אוהב לצייר כמעט כמו שאני אוהב לכתוב ואני אוהב לכתוב כמעט כמו שאני אוהב לקרוא ואני אוהב לקרוא כמעט כמו שאני אוהב ללמוד טוב לא ממש כמעט פחות מכמעט. אבל כן קצת כמעט לא משנה- ואני אוהב ללמוד כמעט כמו שאני אוהב להתפלל ואני אוהב להתפלל כמעט כמו שאני אוהב את אלהים ואני אוהב את אלהים, משתדל לאהוב, בדיוק כמו שאני חי, רק לא תמיד אני זוכר את זה.
למה כתבתי את כל זה?
כי משמע- שאני הכי אוהב לכתוב ולקרוא מכל היצירות. וחבל מאוד (מאוד!) שלא זכיתי ואם היה לי מספיק שכל בשעה שהייתי עייף עוד הייתי מבקש רק את התרגילים אבל עכשיו זה בלי חבר'ה אז זה לא כיף.
רוצים לדעת איזה מפגש יהיה ממש טוב? תבדקו לאיזה מפגש אני לא מגיע,
דרושים:
חבר'ה דוסים אש שיכנסו ויביאו אוירה של חבר'ה דוסים.
חבר'ה שישלימו למניין גברים כי עד שאיתן יתברמץ יקח שנים.
סליחות:
הסליחה של שורה 7
סליחה שהגעתי מאוחר
סליחה מכל מי שפגעתי בו
סליחה שהייתי ציני מדיי בקטעים לא נכונים
סליחה שאני קיים. (כן, גם אני מעדיף שלא, לא בחירה שלי)
סליחה שהייתי עייף. (ככה זה כשאני עייף. כאילו אני יותר ציני ושנון כשאני ערני אבל הקב"ה חשב כנראה שאינכם ראויים. מה גם שיצא שהיתה לי פתיחות יתר (ידפרצוף ידפרצוף. כאפה כאפה. לא סטלן בכלל! @חוני המעגל פינות.)
סליחה ששכחתי את הכוס של קופיקס ולא זרקתי לפח (שוב, עייפות)
תודות:
אחלה סדנת צילום התמרמרתי כי אני בחור זב זבל עייף.
תודה על כל המפגש.
אם עוד חבר'ה מבני מיני יבואו- נפגש בפעם הבאה.
ו.. תיוגים
התבאסתי ממש אבל הבטחתי שאעזור לארגן..
אנחנו משתדלות לא לכפות את עצמנו. פשוט תגיע!
- לקראת נישואין וזוגיות