אין לי כח לאף אחד.
חוץ ממסוימת אולי. שילוב של מסוימות.
צריך להמציא בן אדם כזה.
תמשיכו להתקשר. תשלחו עוד הרבה הודעות
מחילה.
ואני מנסה לכתוב ולא מצליחה.
מה יצא מכל זה- די, נמאס,צריכה שינוי.
פחח. וואו.
סתומה שכמוני.
ואני יודעת שהן קוראות אתזה ובכלל לא אכפתי לי.
תפסו טאקט ותשתקו בקשר לזה.
(ולא,זאת לא את,אם חשבת)
אולי יעשה לי טוב ל.
ואולי אני צריכה עידוד. מסוים מאוד.
אבל אני לא רוצה להתקשר.
כי אני יודעת מה יקרה. כן,כן.
פתאום אני אנתק בתירוץ שאני לא יכולה לדבר.
והיא סתם תתבאס.
ותרדוף אחריי.

והיי,אתה,כן,כן,אתה,אנש חביב.
תזכור,שמאחורי כל התפאורה הזאת,יש מישו שעשית לו רע, שהרסת לו. וגם אתה. ואת.

פףף. משפטים מפגרים. של ילדונת מפגרת. זיינוקית שכמוני.

אולי זה ציפיות גבוהות מידי מעצמי.
יאללה,אני כולה זיינוקית,בוא נעזוב,כמה שנים ואולי אני אתבגר יותר.

ממ.
שיהיה.
ואני צריכה לעזוב את המקום הזה בדיחפות. בבהילות.
הוא עושה לי גרוע.

נממ.

סתומה שכמוני.
(אם הגעת עד פה,
לאידעת למה קראת,
סתם, פשוט סתם.
סתימות שלי)
ביי. ולא להתראות. בעצם כן.
אוף.

את מדהימה!

אבל קצת,בתמצות,משפט וחצי,

זיינוקית קטנה שבחייה הקצרים עשתה טעויות איומות. איומות עד דמעות.
פיגור.
מה-עשית.

אררררררררררררר!

תהיי בשקט כבר.
המח שלך,רחמים,הוא יתפוצץ בסוף.

והיי,את,כן כן-אני
תפסיקי.עם. הפוזות
החיים לא צריכים להיות בנויים על פוזות.
עבודת ה' כי בוחנים אותך. פיכס.
כופרת,עדיף שלא תעבדי את ה' מאשר שתעבדי על עצמך.
ובכלל. פשוט די.

נמרח לי חיוך ענק עלהפרצוף.
רק כי הוא שאל איך היה.
האנשים ה- אלה.
ובכלל אין לי כח לענות לו,אבל עצם השאלה

לצחוק בכח,אבל צחוק אמיתי

זה מה שחסר לי?
לא.

אולי כן?
אולי אני אפסיק עם השליליות ופשוט אצחק?
אם התסכוליות/עצבים שלי לא יעברו את הגבולות,
זה יכול להיות אפילו נחמד.

אולי ל---- זה ישפיע עליי?

זה יפה ולא קשור.
אבל לא צריך פה קשר,זה מקסים.

בכלל,הוא מקסים ומפרגן,אף אחד לא יבין כמה.
והוא גם העלה לי חיוך קטן.
אם אני יחייך המון חיוכים קטנים,הם יהיו חייבים להצטרף לאחד ענק ואמיתי.
שום דבר לא מובן מאליו.
מקסים.
נחמד לי להישאר איתם.
לעשות הצגה של איך אני נחמדה אליהם.
זה עושה לי טוב למרות הזיוף.
והתמימות של ילדים קטנטנים ממיסה אותי
,לא מעצבנת כמו בדרך כלל.

מעניין מה חושבים עליי.

ואולי ישתפר אם נהיה כנים.

עייפות.