ככה כתוב.
הלוואי והייתי באמת חסיד.
המתחסד עם קונו.
ושומר על השו"ע בדקדוק. כיאה לחסיד.
אחחח רק לחשוב על חסידים של פעם שכל תפילה שלהם זה חתיכת עבודה.
ר' יקותיאל ליעפלער כמדומני היה מתפלל כל היום.
קם בבוקר מתחיל הכנות לשחריס ואז שחריס ועד שהוא מסיים כבר מנחה ואז מעיריב וכו'.
הלוואי. אני יודע שאני אפס קצהו של חסיד אמיתי.
מצד אחד-
אני אוהב להתבטל ולקרוא מותחנים.
ולאכול. ולישון. ולשמוע מוזיקה(ונדון אחכ אם זה טוב או לא)
ולראות סרטים. ולטייל. ולצאת לריצה. ולשחק כדורגל.(כן, למרות שאני בן 17)
ולדבר. ולצאת עם חברים. ולרקוד כמו משוגע.
ולשחות, ולגלוש. ולצייר. ולתופף על העצבים של כולם.
אני ככ אוהב את השטויות האלה. שאני אהיה לי בריא..
ומצד שני-
החלום שלי זה להיות ירא שמיים אמיתי.
שיהיה לי אהבת ה' בפנימיות.
שאני אהיה איש אמת.
שאני אהיה חסיד אמיתי.
וצדיק וטוב לו.
וללמוד כל היום. ולשחות בימה של תורה.
ולא לבטל תורה אפעם.
ולהיות עצמי.
ולהקים בית יהודי תורני חסידי.
ולהיות קרוב לה' בעצמות.
אלוקים מה אני יעשה שנתת בי יצר רע?
שהתאוות שלי חזקות ממני לפעמים.
שהמשמעת העצמית שלי היא חצי קלאץ'.
שאני לא אני.
שאני קנאי ורשע ורמאי
ותככן ומתנשא(רק אני יודע עד כמה שאין לי על מה. באמת כולי דרק)
ושטות'ניק, ומצחיקול ולץ שאסור להיות בחברתו.
פוחז, ריקא, בור. גס רוח.
ואני גם ככה במצב רע.
אין עניין שאני ימשיך להשפיל את עצמי |שיירי הגאווה הפצועה|
ולא, לא באלי שיקראו את זה. |מתבייש|
אז מה עושים.
אני חתיכת עצלן.
ולא עומד בהחלטות שלי.
אין לי בררה אלא לצעוק.
|צורח| |הורידים בגרון מתבלטים|
זעקה שקטה כי כולם ישנים.
אוף. נשארתי בלי מסקנות.
בעצם יש לי מסקנה.
אני צריך לדבר עם*****. ועם **** ודחוף!
הוא יכול להוציא אותי מהבוץ באמת
והוא יכול ממש לעזור לי.
ולקבל החלטה טובה.
ולעשות תשובה דחוף.
מה אני עושה כאן בכלל וחופר? יצאתי דש"ח ..
דבר איתי.
