נסענו כרגיל והיינו בשיעור, אחרי שכבר היה לנו חסך ממש רציני בשיעורים.
והוא החליט לעשות שיעור שיתופי למדי. אז בהתחלה שתקתי כמו שאני רק יודעת
כולם דיברו ושיתפו. והיינו רק שלוש אבל הרב ניגן והרחיב די הרבה על מה שכל
אחת אמרה. ולקראת הסוף הם נזכרו גם בי לא שהיתה אופציה שהם ישכחו
כי מתוך שלוש בנות אני חושבת שאני חלק די עיקרי. אז כביכול
זרקתי משהו קטן אבל המשהו הזה היה גדול אז היו כמה המהומים
של וואו וכלזה. אבל הייתי חייבת להגיד אתזה כי חוץ מהאור שנתנו
וקיבלנו פה אני מרגישה שזה גם היה חלק מאוד עיקרי בחנוכה הזה.
נקודה שבעצם ציינה את הסוף שהוא בעצם ניצן להתחלה חדשה ופורחת.
אני חושבת שהיא אפילו לא מבינה עד כמה. כי בסופו של דבר
אני עברתי את התהליך הזה בעצמי וזה כ"כ כ"כ מספק.
זה אמיתי אמיתי. וזה מראה עד כמה זה אפשרי ונכון ואי אפשר
בלי זה האדם לא יכול לחיות לבדו בלי לתקשר עם אנשים.
אבל לתקשר בצורה הכי אמיתית ונכונה זה לחיות בחמישה
כוכבים ולא בשניים שלושה..אח"כ היה יומולדת עוגה בלונים
וכתר שיצא שרשרת בשל כך שהגזמנו עם הגודל של הכיסוי ראש..
ואז שיעור על הרמח"ל
שחודשו לי כל מיני דברים עליו והכרתי גם ספר חדש.
ולקינוח שיעור בייעוץ על התרחבותה והתכווצותה של הנפש.
יש אנשים שכ"כ מכווצים שאפילו לא רוצים לעלות,זורקים את
החבל הצלה של עצמם למיםולא משנה כמה ידברו איתם הם ישארו מכווצים.
ובמקום כזה צריך לשתול נקודה אחת קטנה של רצון ומשם להצמיח את השאר.
לאחרונה יצא לי הרבה לחשוב על הנק' הזאת של הרצון שממש
אי אפשר בלעדיו לא יעזור כלום פשוט כלום בלי הרצון
האדם לא יתקדם לשום מקום אף פעם.
זהו להיום.
- לקראת נישואין וזוגיות