אנשים שחושבים שאני חייבת לעזורמלכא
חייבת לפרוק יש לי מכרה הכרנו מקורס ומהעיר .
אני בבית כרגע וגם היא
ואנחנו מטיילות ביחד אני לא מזמינה לבית וגם לא הולכת אליה .רק עם עשתה הפרשת חלה
היא מאוד אוהבת לארח ולהיות עם המון אנשים אני פחות.
עזרתי לה פעם עם הילד שלה בן 12 .
היא ללא בן זןג ובעיר ללא משפחה.
אציין שגם לי אין עזרה ולא מבקשת.
היום היא הייתה צריכה ללכת לבדיקות במיון היא יודעת שאין לה עזרה .
ויכלה לעלות מחר על הבוקר .
והיא התקשרה אליי בשעה 2 שהילדים תכף יוצאים .
שאקח את בנה הילדים שלי תיכננו ממוצש להפגש עם חברים ולי היה תור לפדיקור שחיכתי לו ממזמן כול החופש היתי בבית וחיכתי ליום הזה להתפנק .
אמרתי לה את האמת.
ושהילד יעלה איתה גם היא תצטרך להיות שם אין לי איפה לתת לו לישון רק בריצפה גם מפחדת שיישן עם הקטנים שלי לא סומכת.
היא העלתה פוסט שאין לה איפה לשים תילד והם תקועים במיון
ממש עיצבן אותי אני לא נשואה לה ואני לא ביקשתי לעולם עזרה .
כול חג אני אצל אימא שלי והיא רומזת שאזמין זה לא בית שלי ויש לאימי המון בעיות עם אחיותי מריבות .ולא מתאים שיהיה פיצוף ליד כולם.
אין לי כוח שיבקשו ממני עזרה כול עול הבית והילדים עלי בעלי עוזר מה שיכול אין לי משפחה שעוזרת יש לי אחים שמעולם לא קנו ממתק או שמרו .שכבר קשה לי שמבקשים מה אפשר לעשות היא כך מרגישה .האם הייתי צריכה לבטל הכול?


אם את לא יכולה אז תגידי לא.בת 30
את לא צריכה לקחת את האחריות על המצב שלה עלייך.
אישית, אני שמחה שאומרים לי לא לפעמים ככה אני בטוחה שכשאומרים לי כן זה אמיתי ובאמת מתאים.
וככה גם אני מתנהלת- אם מתאים אז כן ואם לא אז לא.
כולנו אנשים.
אפשר כמובן להחלץ לעזרה גם כשלא לגמרי מתאים, אבל לא בכל מצב ובכל זמן. לא אם זה ממש על חשבונך ועל חשבון המשפחה שלך.
אין לה משפחהמלכא
בעיר והיא טיפוס שמספרת לכול העולם על מצבה אני לא שופטת אני מתנהגת אחרת יש לי גם שכנות שהיו שישי שבת בבית חולים ויש להם משפחה ללכת ציפו שאבשל להם אני לא נופלת על אף אחד ואין לי עזרה אומנם יש לי משפחה אבל רק אימא שלי תעזור וזה גם אני לא מבקשת. היא אושפזה ובסוך הילד שלה בא לקחת .
יש גם אופציות אחרותנועוש9

אפשר לקנות אוכל מוכן

היא אושפזהמלכא
לא באה לבית
הכל נכוןבת 30
אבל את לא צריכה להרוג את עצמך בשבילה.
חסד, כל עוד הוא נעשה בטוב,בשמחה, הוא מצוין. גם אם נדרש מאמץ כדי לעשות אותו אם המאמץ הוא בשמחה ובטוב- אז זה טוב.
אבל גם לחסד יש גבול שמעבר לו זה כבר לא שייך.
וכל אחד יודע איפה הגבול הזה עובר- מתי, עם מי, ובאיזו סיטואציה.
תודהמלכא
האמת שלא עשיתי למענה חוץ מפעמיים והיא למשל עד עכשיו מאושפזת לו יודעת איך היתי מסתדרת עם הילד ללא בגדים מערכת וכו גם אין לי איפה שיישן יש לי רק מיטות שלהילדים היום למשל נסעתי לבדיקות מה היתי עושה ונניח היה אצלי .
היא הייתה צריכה לחשוב על מישהו מהמשפחה למרות שאין לה בעיר .אבל הילד של הגדול לקח את בנה בסוף גם לי יש מלא על הראש
את צריכה לתת בהתאם לכוחות שלךפאז
ואם היא פרסמה שהיא זקוקה לעזרה כנראה שזה המצב שלה
מצער מאד להגיע למצב כזה שהיא מאושפזת כמה ימים ואין לה עזרה.
בכ"מ אם יש משהו אפילו קטן שאת כן יכולה לעזור לה ולהקל עליה בו זה יהיה מבורך.
ואם את מרגישה שאין לך מסוגלות בכנות אז אין.
שה' יתן לכולם כל צרכם.
היימלכא
בגלל שלי אסור ללכת לבתי חולים רגישות שיכולה לסכן אותי אני גם ליולדות לא הןלכת אפילו לאימא שלי לא הלכתי .היא בבית ואני מרגישה שלא רוצה ללכת כי נתתי לי הרגשה לא נעימה נחכה ונראה
אפשר לשלוח משהו נחמדפאזאחרונה
גם בלי לבוא
ככה תרגיש שהיא לא לבד וחושבים עליה
אך בלי מפגש מביך פנים אל פנים..
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות
מגוריםמחפש_מקום

מישהו מכיר שכונות בירושלים ?

למשל קריית יובל,  איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?

הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..?

אולי יעניין אותך