ילד אבוד/ רות בי.

היה זמן, הייתי לבד.
לא היה לאן ללכת ולא היה שום מקום שהייתי יכול לקרוא לו
בית
החבר היחיד שלי היה האיש על הירח
ולפעמים אפילו הוא נעלם

ולילה אחד, כשעצמתי
את העיניים
ראיתי צל
עף גבוה
הוא בא אליי
עם החיוך הכי מתוק
ואמר לי שהוא רוצה לדבר קצת
הוא אמר,
פיטר פן
זה מה שהם קוראים לי
אני מבטיח שלעולם לא תהיה בודד
יותר
ומאז אותו היום..

אני ילד אבוד,
מארץ לעולם לא
רוב הזמן מבלה  עם פיטר פן
וכשמשעמם לנו אנחנו משחקים ביערות
תמיד בורחים מקפטן הוק
רוץ, רוץ, ילד אבוד
הם אומרים לי
רחוק
מכל המציאות
לעולם לא זה בית לילדים אבודים כמוני
שם ילדים אבודים
פשוט
חופשיים

זה שיר ארוך