@בן-ציון
@ירא שמים!
אני חושב שהכוונה של הרב זצ"ל היא בעיקר לנושא של הצורך לחשוב בצורה רוחנית גדולה.
בהתחלה מבאר את הרע שבפחד - שהוא גם גורם להעצים כל רעה יותר ממה שהיא באמת, וגם גורם לפחד לעשות משהו להצלתו - שמא מי יודע איזה נזק יגרום. נמצא שבגלל הפחד המופרז, נופל ברעה.
אח"כ אומר, שהפחד הכי מזיק, הוא פחד המחשבה, שהוא פוגע דווקא באנשים היותר עדינים וגדולים בכשרונם השכלי - שמפחדים מי יודע לאיזה נזקים עלולה להביא אותם מחשבתם..
ומזה עובר לעם ישראל בכללותו. שהיסוד של המחשבה הגדולה של עם ישראל, זה לראות את כל המציאות, הרוחנית, הערכית והגשמית, במבט כולל. איך הכל זה הופעה של אור ה', של החִיוּת האלוקית.
וזו מחשבה שתמיד צריך להעמיק בה, להרחיב אותה - ודווקא כשעוסקים בה, אז מתגלה לעם ישראל גודל הרוח שלו, רוחב המבט שלו - וזה נותן לו גבורה ושמחה.
ביחוד צריכים לעסוק בכך אנשים גדולים בכשרון של חוכמה, של מוסר ושל קדושה. כמה שהם מעמיקים יותר בדעת ה' (יש בהמשך של ספר "עקבי הצאן", מאמר "דעת אלוקים", ששם בעצם הרב מבאר את התפיסה הזו, המבט הזה) - כך הם נותנים כח לעצמם ולכלל, כח שנצרך במיוחד בעת שעם ישראל חוזר לחיות חיים של אומה בארץ. זה נותן את המרץ לפעולות גדולות של הכלל, את השמחה, את הערכים של החיים, ואת הכרת ערכו.
אבל הגלות הממושכת, גרמה לפחד מחשבתי. פחד מלחשוב דברים רוחניים-אמוניים גדולים. פחד דמיוני - כאילו אם יעסוק במחשבות רוחניות אמוניות, זה יזיק לאמונה... וממילא זה גם החליש את הכח הכללי - כי עיקר כחו של עם ישראל, בא מתוך הגבורה שמחיבור לה' - וגבורה כזו אינה באה בלי דעה רוחנית-אמונית רחבה.
ואומר הרב, שהחוצפה של עקבתא דמשיחא, אע"פ שהיא גבורה שפלה, מתוך בלבול חיצוני - לא כמו הגבורה העליונה, שבאה מעשירות פנימית של הנשמה והכרתה את צדקתה - מכל מקום המגמה הפנימית של זה, היא לאפשר להארה הרוחנית הגדולה שמתאימה לתקופה הזו, להופיע בלי עיכוב של הפחדים המחשבתיים. לכן קודם יש תנועה של הסרת הפחד - אח"כ נלקחמזה הצד הטוב, שלא לפחד מהגודל הרוחני שיש בתוכֵנו, וטז הגבורה משרתת את הקדושה, והמחשבה הרוחנית הגדולה פורחת.
[הרעיון הזה - שהיסוד של הישועה בתקופתנו, הוא ע"י גודל של תפיסה אמונית, דעת ה', ושזה נותן את הכח האמיתי לתחיית האומה - הוא נמצא בהרבה מקומות אצל הרב. ויסודו מובא אצלו גם מספר הזהר שבגלל שיטעמו בני ישראל מעץ החיים - שזה ספר הזהר - יצאו מהגלות ברחמים (בתרגום לעברית). מבאר את זה בסוף אורות התחיה]
שישנו פחד לא רציונלי, פחד שאדם מדמיין כל דבר לא טוב, כביכול הפחד הוא ישות בפני עצמה שמטילה מורא על האדם, עצם זה שקיים ברקע רגש שנקרא 'פחד' - זה עצמו גורם לפחד, האדם מפחד מהפחד, הפחד מפחיד אותו וכו', והוא אומר שהחוצפא של עקבתא דמשיחא היא אמנם רעה, אבל היא לפחות נלחמת בפחד הלא רציונלי (נניח אם בגלות היה לעם ישראל 'דימוי עצמי נמוך' או משהו כזה), יחד עם זה שהיא נלחמת גם בפחד הרציונלי, ובגלל שהיא נלחמת גם בפחד הלא רציונלי - אז יש לה לפחות צד טוב. כך אומר הרב קוק במאמר.
יש חוק שקובע את המינימום,
ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.
זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...
אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.
אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.
לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?