כמה שאני יספר את זה אני לא אגמור לפרוק את הרגשות
הוא הלחיץ אותי
הרגשתי שנהנים להציק לי
חלאס עם השאלות האלה
חלאס עם המבט החודר הזה
חלאס זה מעיק
רציתי לצעוק
רציתי לבכות
רציתי לקום
ובמקום זה ישבתי כמו ילדה טובה
ניסיתי לומר משהו
התחלתי לגמגם
נתחי לו לגמור ופשוט ברחתי משם כל עוד רוחי בי
אולי אני מגזימה
אבל זה התחושה שלי ואי אפשר לדון על זה
אני מרגישה את הלחץ עולה לי
את החשש
ואת הציפייה להוכיח שהוא טועה
שאני שווה יותר
הבטן שלי רומזת לי
ששום דבר לא שווה את זה
אעאעאאא

היא מספרת כזה דבר ובמקום לחבק אני סתומה הכי שבעולם
ומה יש לי לשאול
למה לא צעקת
כי היא לא צעקה
כי היא הייתה בלחץ
כי היא עדינה בסהכ
כי היא לא יודעת לצעוק
שכבר תפסתי את זה שאני מפגרת
הבאתי לה חיבוק גדול
האם זה עזר אני לא יודעת