פעם אחת תינוקת בת עשרה חודשים (ינקה עד גיל שנה), ופעם אחת תינוקת בת שנה ותשעה חודשים (ינקה עד גיל שנתיים).

אם אין עבר של דימומים וכדומה בתחילת היריון - אין מניעה להניק בהיריון. (האחות בטיפת חלב כנראה מכירה את הדעות המיושנות, במחילה...)

עד שבוע 10-12 (לא זוכרת בדיוק), פעמיים-שלוש ביום. לקראת השליש השני די נגמר לי החלב.

לא הייתי מפסיקה במקומך, אם ההיריון תקין.

יש גם מקרים של הפלה, קחי זאת בחשבון.

אני חושבת שהייתי ממשיכה להניק כל עוד יש לי כוח וההריון תקין.

כל עוד ההריון אינו בעייתי (דימומים, התכווצויות וכד'), אפשר להמשיך להניק.

יתרה מזו - הפסקה פתאומית של הנקה תוך כדי הריון יכול לא להועיל לעובר. העובר "רגיל" למצב שאמא מניקה, מבחינת רמת הורמונים, לדוגמא. הפסקה פתאומית משנה את רמת ההורמונים בפתאומיות. שינו כזה עלול שלא להיטיב עם העובר.  בד"כ ההמלצה למי שרוצה להמעיט בהנקות היא להוריד הנקה אחת כל שבוע. ואחרי שבוע, אם האמא רוצה, להוריד הנקה נוספת.

אישית, הנקתי מההריון השני ואילך לכל אורך ההריונות.  גם כשהיו לי בחילות, וגם כשהקאתי.  אישית, היה לי הרבה יותר קל לשכב במיטה עם היונק התורן מאשר לרוץ אחריו ולבדר אותו.  

מה שכן, יש שינוי בטעם החלב ובכמות החלב.  לדעת היונקים המדברים, החלב נהיה מלוח\חמצמץ יותר, והכמות יורדת. 

יונק חמוד שהכרתי היה מתעורר בלילה, מוצץ, מוצץ, מוצץ, ואז אומר לאמא "רגע, אני הולך לשתות כוס מים!" ואז חוזר למיטה ונרדם...  הנקה איננה רק העברת מזון נוזלי מהגוף של האמא לגוף של התינוק. הנקה היא הענקה.  הקרבה לגוף של האמא, החיבוקים, הנשיקות, מגע עור אל עור, ועוד הרבה דברים טובים כלולים במושג - הנקה.  גם אמא שמחליטה להפסיק את ההנקה, מכל סיבה שהיא, ולא רק בהריון, רצוי שתמצא את הדרך להעניק לתינוק כמו בזמן ההנקה.

וכמו שכבר כתבו, לא כל רופא ולא כל אחות מודעים לכך שניתן להניק בהריון, וחבל שאינם מודיעים.

בהצלחה!

אם יש לך עוד שאלות, את מוזמנת לשאול בפרטי

מאידך, שמעתי על יותר מדי מקרים (גם מקרה אחד הוא יותר מדי, אבל שמעתי על יותר מכך) שאמא הפסיקה את ההנקות "מעכשיו לעכשיו", בד"כ כי רופא או אחות אמרו להן שהן חייבות להפסיק, אחרת אוי ואבוי, ההריון לא יחזיק מעמד... וכשהן הפסיקו בשיטת "זבנג וגמרנו", הן חוו הפלה זמן קצר לאחר מכן.

שוב, הכל מאיתו יתברך. יחד עם זאת, חובתנו להשתדל.  אמא בהריון שגם מניקה ורוצה להפסיק להניק, עדיף שתוריד הנקה אחת לשבוע, אז יש לגוף זמן להתאקלם לשינויים ההורמונליים לאט לאט, בנחת.

לצערנו, גם נשים שאינן מניקות חוות הפלות.  ההצעה היא במסגרת ההשתדלות שלנו שההריון יסתיים בשעה טובה ומוצלחת ועם ידיים מלאות מברכת ה'.

אנשים נוטים לייחס משנה חשיבות למה שרופא אומר.  נכון, הרופא למד הרבה שנים, ואנו מצפים שגם יידע הרבה.  הבעיה היא שלא כל דבר שרופא אומר מבוסס על מידע מחקרי מאומת.  לא משנה מה הנושא הרפואי, תמיד כדאי לבקש מקור מחקרי לדברים שהרופא אומר, במיוחד כשהתוצאה של המלצתו היא בלתי הפיכה.  הרופא לא תמיד ישמח לשמוע את השאלה, אבל כשרופא אומר "להפסיק הנקה", ראוי שיהיה לו על מה לבסס צעד בלתי הפיך זה.

הנשים שכתבו כאן שהניקו במהלך הריון יכולות להעיד שהנקה לא גרמה להתכווצויות של הרחם.  

נכון מאוד שכשיש חוסר איזון הורמונלי, הנקה יכולה לגרום להתכווצויות, בדיוק כמו שהנקה מגבירה צירים כשהאשה נמצאת בלידה פעילה.  יש אפילו רופאים שמציעים לאמא להביא משאבה ללידה, כדי להגביר צירים ללא נטילת חומרים כימיים.

אבל אני בפירוש מבדילה בין זמן הצירים לבין הריון רגיל ותקין, ללא התכווצויות בטרם עת.

ובאופן כללי, רופאים ממהרים להאשים הנקה בהרבה בעיות שקורות.  הילד לא עולה במשקל?  כי ההנקה לא טובה.  הילד עולה יותר מדי במשקל?  החלב שומני מדי, ואסור להניק אותו כל כך הרבה (נאמר לאמא לתינוק בן חודשיים וחצי!)  ועוד ועוד. 

ה"בעיה" היא שהנקה איננה מחלה, ולכן לא מלמדים את נושא הנקה לרופאים.  ואז אין להם מושג.  נשמע מפתיע, אבל אמיתי לחלוטין.  יותר מדי רופאים יודעים על הנקה מהחוויות של נשותיהם או של עצמן.  אגב, הדבר נכון גם לגבי רבנים.  כמו שלא כל רב בקי בהלכות שחיטה, לא כל רב בקי בנושא ההנקה.  כמו שכשיש שאלה בנושא שבת, הולכים לרב שמוסמך לדון בהלכות שבת, כך גם בנושאי הנקה ראוי לדבר עם רב שבקי בתחום (ולא רק אומר "ככה אשתי עשתה", כי אנחנו לא כולנו אותו דבר עם מצבים וחוויות זהות).

סליחה אם דבריי אלה נשמעים חזקים מדי.  אני  שומעת מהרבה נשים על שטויות שרופאים אומרים, ויודעת שלא כל רופא או רופאה מומחים בתחום (דוגמא - אמא לתינוק בן כמה ימים, שעדיין לא מצליחה לחבר אותו היטב, אבל כן מצליחה לשאוב קצת.  האמא הצליחה לשאוב 30 מ"ל בכל שאיבה.  הרופאה אמרה לה לזרוק את החלב, כי ממילא 30 מ"ל איננו ארוחה, ולכן אין מה לעשות עם החלב הזה!!!!!  אמירה הזויה ביותר.  א' האמא יכולה לתת את החלב הזה לתינוק ואח"כ, אם צריך, להוסיף לתינוק חלב אם של תרומה או תמ"ל. ב' האמא יכולה לחבר שתי שאיבות של 30 מ"ל ל"ארוחה אחת". ג' תינוק בן כמה ימים צריך, מסתבר כמויות קטנות של חלב. בהחלט יתכן שבאותו יום, ארוחה אחת של התינוק הזה היא 30 מ"ל.  וכך קרה, שהאמא שאבה וזרקה חלב אם מצויין, למשך מספר ימים, "כי הרופאה אמרה".  לצערי, אמירות לא הגיוניות של רופאים יש יותר מדי)

ולהמשיך לקיים יחסים כרגיל?

להפעיל שיקול דעת,

ותמיד לבשר ולהתבשר בשורות טובות.

והאמת והשלום אהבו.

סליחה אם מישהי נפגעה ממשהו שאמרתי.

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מידה 2-2-

אז אולי אין כינים?

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..

לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..

ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים

חיבוק על התחושות ♥️

יש לי דודים חילונים שמאלניים.

הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)

בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.

מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..