אולי שירים באנגלית זה לא טוב לשמוע אבל אני שומעת ואני מוצאת שם סוגים ואכויות שבחיים לא הייתי מוצאת פשוט בעברית...

יותר משנה הניגון. הניגון הוא קולמוס הנפש,

אומן שמלחין ניגון מכניס את הנפש שלו בניגון

ולכן מי ששומע את הניגון מתחבר לנפש של האומן,

לכן חשוב לשמוע ניגונים של אנשים שבטוחים שהם יראי ה'

כדי לא לטמא את הנפש שלנו. עם זאת כל יצירה(ציור,פיסול,כתיבה וכד') גם לא ניגון, יש בה הרבה מנפש האומן,

לכן צריך לשים לב גם למילים של השיר.

(וכמובן ששפת הקודש יש בה מעלה יתרה,

אבל לאו דווקא שכל שיר בעברית הוא בשפת הקודש

ולאו דוקא שיהיה בו מעלה לגבי שיר בשפה אחרת,

העיקר זה הניגון, פחות חשוב מהניגון- המלים, פחות חשוב מהמילים-השפה)

יש לי קרובי משפחה ש*רק**** ניגונים- ניגוני חבד.

אני שומעת גם של זמרים חבדים חרדים וכדו (תגידי את מי בדתיים ברוב לא שומעת)

אני מרגישה ממש את ההשפעה, לכן משתדלת שלא. עקרונית זמרים לא דתיים עצם הנפש שלהם כן קדושה אבל לפעמים השירים מעורבבים בקליפות שהם הכניסו לתוכם מכל מיני דברים שראו/שמעו/נפלו אליהם, זה משהו שכדאי מאוד להיזהר ממנו, כמו שלא נוכל משהו שאולי פג לו התוקף או ספק שיש בו רעל, לכן עדיף שיהיה זמר ירא ה'.

א אידישע מאמא

טייערע ברידער

כמו בעברית, תלוי איזה שירים שומעים.

למה לא?

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.