דיברתי עם הילד

לא להתעצבן עלי

שהשתנתי ממש

והוא רוצה שאני אסלח לו שהוא נעלם

ואכשהו .

הוא עושה לי טוב בלב

אבל אין לי כח להפסיק

הוא אמר שמשהו השתנה בי .

וזה ממש מעניין אותו .

ואז אמרתי משהו רע ?

והוא אמר בכלל לא

אני לא יודעת מה לחשוב על עצמי 

הוא ריק . וקשה לו .

והמכינה עושה לו רע .

הוא אמר שהחיים לא יפים בלעדי 

אני אוהבת את זה שאני מצליחה לרסן את עצמי

כע

ותאמת .

כל עוד זה לא עושה לי רע .

אז אני מעדיפה את זה .

ואני כבר יודעת מתי זה עושה לי רע .

החלטתי שאסור לי לדבר איתו באולפנה .

פשוט .

זה כבר לא אותו הדבר .

אני פשוט שם .

אני לא מתחילה שיחות.

אבאמא

זה עושה לי מצפון

"הפורום הפרטי של דמעה שקופה"

הודעה אחרונה הייתה באדר

למרות שההודעה האחרונה שאני רואה פה זה מאייר תשפ"ד..

שזה כן עבד