זה היה ניתוח,ניתוח שלא רוצים להתחיל איתו בכלל.
כי זה היה ניתוח לב פתוח תרתי משמע. ועוד מולן.
למרות שכרגע הן היחידות שאני מרגישה נח להגיד לידן
את הדברים האלו. התפדחתי. אבל אם לא הייתי בוכה.
האמת שהוא עצר את זה דקה לפני הפתיחה האמיתית.
הייתי על הסף. אני פתאום מרגישה געגוע,געגוע עצום.
הוא אמר שרק ככה אנחנו נהיים עובדי השם אמיתיים,רק עם הניתוחים
השאלות ללא הפסקה וללא ויתורים זה קשה אבל זה טוב.
ואיך זכינו,שהשם כיוון ושם אותי בדיוק בדיוק במקום המדויק
אך ורק לי. ואני לא מספיק מודה לו על זה בכלל.
אז הוא מזכיר לי אתזה דרך סמנריונים כאלה ואחרים שאני
יראה כאלה שלא זכו ושאני לא מצליחה להבין את המציאות
הבלתי מובנת הזאת של שטחיות שטחיות,וכביכול מדברים על
דברים גדולים חשובים ויפים אבל איפה השם?? מעלימים אותו.
למה היא צריכה להודות לה על זה שהיא הוסיפה קצת קדושה?? למה??
רק בגלל שיש לה עזות דקדושא. הם מדברות עם ערבים ולא רק שהם לא מבינות
מה הבעיה עם זה הם גם לא מבינות מה הסיפור של לא לדבר עם בנים.
זה פשוט רחמים אין לי דרך יותר טובה מזה להגדיר אותן.רחמים.
עם ישראל במצב כל כך קשה כל כך אבוד שהוא נאלץ לעבוד
על עצמו ולשים עליו כל מיני מסיכות של מוסריות ואנושיות כביכול.
אבא אתה נעלם מאיתנו יותר מידי זמן יותר מידי.
אנחנו צריכים גאולה אנחנו חייבים גאולה,אנחנו רוצים את קרבתך.
ורק את קרבתך הנשמות שלנו צועקות לך הן צועקות לקרבה
רק אליך רק אליךךך!!! אבא תודה שאני זכיתי אבל אני רוצה מאוד שגם
שאר עם ישראל יזכו. לא רוצה רק כמה רוצה עוד רוצה כולם.
למה דוקא אני? הם כאלה קדושים עם ישראל הם פשוט
מבולבלים כי שמת אותנו בעולם כזה מבולבל מטושטש.
אז תאיר לנו תאיייייייייירררררררר!!! תזיז את הערפל הכ"כ
כבד הזה אנחנו רוצים שמש אור לשמוע את קולך ולראות את אורך
תודה אני לא יודעת למה כל הטוב הזה מגיע לי אבל תודה!!
- לקראת נישואין וזוגיות