ובנחת להתקדם ולהשיג יעדים שחשובים לי.

ב. עבודה פנימית. התבוננות במציאות על כל רבדיה. שמחה בדברים הפשוטים של החיים. ולנשום הרבה.. ברוגע..

א. הכל.

מסופר על הרב מבריסק שבא אליו בחור שעומד להתחתן.. וביקש ברכה.

הרב אמר "אושר רב"

הבחור ענה "זה הכל?"

הרב ענה "זה ה-כ-ל"

ב.תויירה

שאתם מתבלבלים בין אושר להרגשה טובה. מבחינתי  אושר זה לא דבר רציף או משהו שאתה מרגיש אותו באופן תמידי . זאת הרגשה חד פעמית שאתה חווה משהו מיוחד ואתה מוצף בהרגשה הזאת..

איך להשיג אותו? 

מבחינתי האושר שאתה מתכוון אליו  מורכב מהרבה סיבות, גנטיקה, נסיבות החיים, מצב העבודה והזוגיות וכו..

בורא עולם

איך משיגים אותו

ע"י דיבור איתו בתפילה אבל לא די בתפילה בלבד כגון שחרית או תהילים ,

אלא בלילה לבד , כשאתה לבד תדבר חצי שעה 

מי שמתמיד בזה , יהיה מאושר והוא לא ידע מאיפה האושר מגיע אליו

ה' כולל את הכל והוא הכל והוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו 

וממנו נמשכת כל המציאות וכל ההוויה ובוודאי שהוא הכל והוא האושר והוא החכמה ,

והוא הכל , ולכן כשאדם רוצה להשיג שמחה ואושר בוודאי צריך להתחבר אליו דרך הדיבור ולהמשיך עליו את האור של השכינה .

נשמע לי מאוד תמוה..

וכי אתה חושב שיש משהו מלבד מציאותו של הבורא ? 

בורא עולם אמר למשה בסנה 

"ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי ה' !" אני עושה הכל !

אני עושה את האדם מאושר. אני עושה את האדם עצוב . אני מביא לאדם את כל מאורעות חייו

ואנחנו קטני אמונה בעולם הזה הולכים כעיוורים , מסתובבים מפה ולשם וחושבים שאנחנו פועלים משהו 

ובורא עולם יושב בשמים וצוחק "ה' ילעג למו" , כי הוא יודע שהוא עושה לכל המעשים ואין אנחנו פועלים כלום,

ומי שחושב שהוא קם בבוקר ומחליט ללכת לאיזה מקום ויש לו תכנון בורא עולם צוחק עליו , כי הוא מחליט מה יחשוב ומה יאכל ומה ישתה ואת מי יפגוש ומי יעליבו , והכל בהשגחתו וברצונו .

אז למה זה לא הגיוני? מה תמוה כל כך בעינייך? בורא עולם הוא המציאות וזה מה שמביא לאדם אושר כשהוא מבין בלבו שאין עוד מלבדו ויש רק מציאות אחת , אז מימלא זה תחושה שאין שני לה וזה בוודאי מביא לאדם שמחה גדולה ואושר

מחוברים למציאות, אתה מצייר פה סוג של אוטופיה דתית שבו אם אדם מאמין  אז הוא הופך לאדם מאושר ושמח זה נראה שאתה מצייר את את הדת כמו איזה משהו  מיסטי ולא ברור , זה פשוט לא עובד ככה , אף אחד לא מבטיח לך שאם תהיה  דתי אז אתה תהיה מאושר גם אנשים מאמינים בסופו של יום הם בני אדם והם עצובים ושמחים כמו כולם, מה שאתה מתאר זה דרגה של צדיקים שרוב העולם לא נמצא בו..

אתה מדבר על מושגים כמו  שכינה שאני בספק אם מישהו בכלל מבין פה מה זה אומר..קשה לי מאוד מה שאתה אומר...

לעניות דעתי אתה לא חייב לקבל (:

כן אתה צודק האדם הדתי הוא לא תמיד האדם השמח והמאושר , אתה צודק בהחלט.

אלא מה? יש דרכי השפעה שאפשר להשפיע על עצמך אושר. ואני אסביר

יש אדם הולך לבית כנסת 3 תפילות ביום וכל אחד מאיתנו הבנים מכיר את ההרגשה של אחרי הערבית בסוף היום . תענוג שאי אפשר להסביר . ותראה יום יומיים שהפסקת האם זה אותו דבר? כי בכל מקום אשר אזכיר את שמי ..בכל מקום של קדושה שם בורא עולם נמצא ואז מימלא אתה מתעורר מזה.

אבל אתה צודק , האדם הדתי הוא לאו דווקא האדם ששמח כל היום ,

וההפך לרוב האדם הדתי זה אדם שיכול להיות פחות שמח בגלל שלא קל להיות יהודי .

אלא מה? צריך להגיע למצב שאתה מזכך את עצמך מספיק ואז אתה שמח תמיד באופן פנימי , 

לדוגמא יעקב אבינו אמר "ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש" וזהו אני לא צריך יותר מזה.

מה הסוד של הדבר הזה? שאם אנחנו נגיע לדרגה כמו שאתה אומר של הצדיקים אז 

אנחנו נוכל גם להרגיש באושר אמיתי וזה זה האושר האמיתי אל תטעה אחי היקר , לא האושר של עינוגיי העולם הזה. תראה כמה אנשים יש חיים בעוני אבל מה? שמחים ! יש תורה יש אישה יש משפחה יש טוב ואור בבית ! מה חסר להם? אז נכון מאוד יש צרות ויש יסורים לעיתים , אבל בפנימיות? באדם עצמו בשורש שלו? הוא שמח כי תמיד הוא מחובר למקור השפע שזה בורא עולם .

אז נכון שבפרטות הוא עצוב לפעמים , אבל זה שונה כשיש לך מקור ודרכים לעורר את האושר הפנימי וזו העצה שהבאתי למעלה כי זה מניסיון כתבתי את זה. ותדע שזה לא רק ביהדות ככה גם בעוד שיטות של זיכוך הפנימי ואז אתה יותר רוח מאשר חומר ,

ואז גם אפשר להרגיש באושר גם בלי סיבה מיוחדת . וגם אם לעיתים הוא יהיה עצוב 

עדין אי אפשר להשוות את זה למצב שאדם לא מחובר לבורא עולם ולמצוות , כי התורה משיבת נפש.

עצבות מאיפה? מהסיטרא אחרא . ככל שאתה נדבק לצד השני של הקדושה הסיכוי שלך להיות בעצבות פוחת , זה לא חסינות מושלמת , אבל כן משפיע לאורך זמן על האדם - זיכוך , דיבור עם בורא עולם כל יום "ידיד נפש.." כמו שכתוב.. ואז אתה אדם אחר..

מצטער על החפירה.

אבל שלא נתבלבל זה סיפוק ולא אושר, את אותה הרגשה שאתה מתאר שאתה חווה אחרי ערבית , אני חושב שאפשר להשיג את הסיפוק הזה ממקומות לאו דווקא דתיים .. גם חילוני שמתנדב באיזה ארגון צדקה לא מרגיש סיפוק ? חייל מסיירת מטכל שסיים איזה מסע מפרך לא מרגיש א תאותו דבר?אנשים מחפשים את החוויה הדתית, מחפשים את האושר הזה שאתה מדבר עליו בדת , את התפילה עם האנרגיות ואת ההרגשה הזאת לא בטוח שזה המטרה של הדת..מבחינתי אלה רגשות נחמדות ,ו דברים שנלווים לדת והם ממש לא העיקר..

 אתה ממש לא חופר אחי ..

אני חושב שזה בהחלט אושר , ולא סיפוק

כי סיפוק זה לספק יצר שיש לך או להשלים לך תאווה שאתה רוצה כרגע (אפילו לא בהכרח משהו שהוא שלילי. כל דבר שאתה צריך בו סיפוק) 

אושר זה דבר אחר לגמרי ..כשאדם חי בתוך מציאות טובה אז הוא מאושר ובתוך המציאות הטובה יש עוד כלים רוחניים שנותנים לנו אושר וזה גם כערך מוסף גם מספק לנו מקומות בנפש על הדרך .

אבל צריך באמת להבדיל בין הדברים האלה שנקראים אושר וסיפוק ,

כשאני נוקם בשני למשל , אני מרגיש אחרי זה סיפוק אדיר אבל האם זה בהכרח עושה אותי מאושר?..

אושר זה תחושה של שלווה פנימית , שמחה פנימית שנובעת ממך , ולא ממשהו חיצוני שהשפיע עליך ולכן אני אומר שביהדות כשאתה מתפלל אתה מתחבר לבורא עולם פנימית בפן הרוחני ולכן זה אושר שנובע ממך בגלל הפעולה של החיבור ולא שאתה לוקח בו צד , זה מושפע אליך ולכן זה לא דומה לסיפוק כלל 

שאדם שהוא בכללי בשמחה אז האמונה יכולה להוסיף , אני באמת מתעניין, שאתה אומר שאתה מרגיש שאתה מבתפילה מתחבר לאלוקים ואז מרגיש אושר שנובע ממך ? מה זה כמו סם ? מה אתה בדיוק מרגיש ? רוב האנשים במקרה הטוב מרגישים שמחה רגילה אתה יודע..  שהם מתפללים לאלוקים וכו'..במקרה הרע הם מרגישים שעמום ומתים לסיים כבר, אבל מפה לאושר כמו שאתה מתאר הדרך ארוכה , אתה מבין שזה לא קורה נכון? (אני מקווה )
פעם, לפני שחכמים הוציאו את העבודה זרה היה תאווה לאלוקים , היית מרגיש אותו היה צורך נפשי להתפלל אליו, וכשחכמים ביטלו את העבודה זרה היה לזה גם מחיר גם התאווה לאלוקים נעלמה , אדם כבר לא מרגיש באמת את התאווה הזאת..רק צדיקיםם גדולים יכולים..ככה שאני באמת לא מבין על איזה אושר אתה מדבר..זה נשמע לי מיסטיקה אתה מתפלל ומתחבר לאלוקים ואז מוצף באיזה אושר . לא יודע איך לאכול את זה האמת..

ב- כשמרפים מלהשיג

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?