אז ככה, לא קשה פיזית, אני בכושר טוב והכל בסדר.
אלא מאי? שוברים לנו את החיים.
אין דקה פנויה לכלום, אין זמן לנשום, אין חיים, רק שני טורים ו'כן המפקד'.
כולם כבר התחילו להשבר אחרי שבוע, אני באתי מוכן לזה כי ידעתי שככה זה טירונות אז נשארתי מבסוט איזה חודש.
נתתי למפקדים להריץ אותי ולשבור אותי בלי להתלונן, ידעתי שככה זה טירונות ורק זה יהפוך אותי ללוחם.

באיחור של חודש אחרי כולם גם לי נשרף הפיוז.
לא משנה כמה אני מבין שזה שלב הכרחי שיחזק אותי, כשאתה ישן שלוש שעות בלילה במשך חודש, כלום כבר לא אכפת לך.
חלאס! כמה אפשר לעמוד בשלשות ולחיות עם סטופר צמוד? אתם לא מבינים מה זה שאין לך דקה אחת פנויה כל השבוע, ואני מתכוון לדקה באמת, לא בהגזמה.
והכי מחליש זה לראות אנשים שהתחילו איתנו ונפלו מלחימה אחרי שבוע, הם התגייסו איתי ואצלם הכל טוב, הם עובדים במשרד בנחת, יוצאים כל יום חמישי, אף אחד לא נותן להם עשרים שניות לעמוד בשלשות, הם לא צריכים לעמוד במצב שתיים עד שהידיים כואבות. אצלם הטירונות היא כבר היסטוריה.
כשאתה רואה אותם אי אפשר לא לשאול את עצמך "למה אני עושה את זה לעצמי? בקלות אני יכול לעבור לאיזה ג'וב ולצאת כל שבת, בשביל מה אני צריך להיחנק שבועיים רק כדי לצאת יום אחד הביתה? צה''ל לא יתמוטט אם אני לא אהיה לוחם, גם טבח תורם לעם ישראל והוא גם יכול לחיות, בשונה ממני.

אני עדיין עומד בהבטחה שלי לעצמי לא להתווכח עם מפקדים גם כשהם עושים דברים לא הוגנים, כי זה ההבדל בין חייל סמרטוט לחייל טוב. שניהם ירוצו בסוף לגעת בעץ בעשרים שניות, יחזרו ויצעקו 'סוף זמן המפקד', רק שהחייל הסמרטוט יתווכח לפני זה וייעלב מהיחס של המפקד, בעוד שהחייל הטוב יעשה את זה בלי שאלות. החייל הסמרטוט יסיים את היום בתחושה שבא לו לשרוף את המפקד, והחייל הטוב יחכה בסבלנות לסוף הטירונות. ברוך ה' אני עדיין עומד בצד של החייל הטוב הנ''ל אבל זה קשה רצח כשלוקחים אותנו לקצה, תנו לנשום!

אז תגידו באמת, למה לי להיות לוחם? אני יכול להועיל למדינה גם במטבח.

@נער מתבגר
@אהבת ישראל
@ביחד ננצח
@קדושה מבקשת

שמישהו יתייג...