"בשביל לאהוב לא צריך להכיר"  (מורט שם שם)

טוב,  תלוי איזו אהבה תלוי איזו הכרה.

בואו נהיה פשוטים רגע-

אתם לא אוהבים אותי כמו שאני כי אתם לא יודעים מה זה "כמו שאני".

אין לך מושג. טיפה אפילו.

כמה אני גרוע.

היי, עכשיו אני נזכר שבכיתי על עצמי!

טאטע, למה לא תמיד.

למה לא כל יום?

למה אני פשוט

דפוק.

אבל אנשים לא שונאים אותי למרות שאני כותב בפורומים דפוק ומעצבן.

אבל זה מה שיש להם לשים תחת המילה "למרות" אחרי "הם לא שונאים אותי".

פשוט כי הם לא מכירים עוד דברים שה"למרות" יחול עליהם

אז הם לא שונאים אותי כי אני כותב גרוע.

אבל הם לא לא שונאים אותי כי אני גרוע באמת.

הם לא יכולים להתיייחס לזה אפי' לא בשלילה כי הם לא מכירים את זה.

הם לא  יכולים לא לא לשנוא אותי למרות זה. הם לא יכולים לשנוא אותי בגלל זה.

הם גם לא יכולים לאהוב אותי בגלל זה.

כי

הם

לא 

מכירים

את

זה!

ואין עוד כזה

"עידוד כזה שלא שונא אותי כי אני ילד סתום טיפש. עצלן ברמה מולטימקסימאלית ביחס לכוחות הנפש שאם היה  לי טיפת שכל לא הייתי מכלה אותם.

אני צריך עידוד שלא שונא אותי כי אני אני. שלא שונא אותי כי אני עושה רק רע.

שלא שונא אותי כי אני לא מצליח כשאני מנסה ושלא  שונא אותי כי אני  גאה כשאני מצליח בלי לנסות. בטח גם כשאני מצליח לא  לנסות ועדיין לא מנסה ועדיין לא מצליח."

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.