לכולנו יש ימים טובים יותר ויש פחות.
לכולנו יש את הפעמים האלה שאנחנו רוצים לשכוח מהעולם. להעלם. להתאדות. ופשוט לא להיות קיימים..
אלו רגשות טבעיים, אבל אלו רגשות שצריך לשנות.
זה לא בידינו באיזה נסיונות ה' יעמיד אותנו, אבל מה שכן בידים שלנו זה איך להמשיך בחיים, איך להתקדם ומה לעשות.
לפעמים אנחנו חושבים שלילי לא כי באמת באמת רע לנו, אלה כי פשוט כיף לנו עם הרגשות האלה. כיף לנו להרגיש הכי אומללים ומסכנים. שירחמו עלינו ושיבינו שאנחנו עם חיים לא פשוטים וככה יקבלו אותנו. אנחנו חושבים שזה שנכניס לעצמינו למודעות שלא טוב לנו זה יעזור לנו להתגבר על דברים אחרים- כי "מה? עברנו דברים יותר גדולים", אנחנו חושבים שככה אנחנו מראים לכולם ש'אני לא מושלם' ואני צועק לכולם את החסרונות שבי כדי שיתנו לי מעבר, שיבינו שקשה לי עכשיו. שיראו שאני לא חי בסרט שחושב שאני שר טוב, נראה יפה או מוצלח בדבר כזה או אחר. שפשוט יראו שאני מודע בהגזמה.
אבל באמת- להיות עצובים ולראות רע זו חתיכת אשליה! זה ממש לא נכון וגורם רק רע לעצמינו ולכולם!
בואו נחשוב רגע..
למי יותר כיף ופשוט בחיים?
מי שאוהב את עצמו באמת בכל מובן.
איך אפשר לאהוב את עצמי באמת?
טוב.. זה כבר שאלה קצת מסובכת אז רק אזכיר שהדרך לאהוב את עצמי היא *לא* בדרך של להגיד לעצמי כמה אני טיפשה ומטומטמת. לא! בדרך כזו זה רק יגרום לי לחשוב שאני באמת ככה ולרחם על עצמי. ובכלל זה לא יועיל ויביא רק לדברים לא טובים (כי מה? אני לא שווה בכלל את זה)
מה הדרך בדיוק לאהוב את עצמי זה ארוך ומסובך ואני לא ממש יכולה להסביר כי אני לא הכי יודעת, אבל דבר אחד בטוח. *להעריך את עצמי* כן, להגיד מילה טובה. לעודד ולקבל את עצמי בדיוק כמו שאני. בלי שינויים. בסדר, אז אני לא מוצלחת בדבר הזה ספציפית, אבל יש דברים אחרים שכן. בסדר, אז עשיתי משהו לא טוב בטעות או בכוונה- לא נורא. אין מצב אבוד ולא קרה כלום! בפעם הבאה יהיה יותר טוב.. זה לא הופך אותי לילדה רעה או רשעית!
את רוצה שיהיה לך יותר קל בחיים- אז תשמחי באמת. תאהבי לתת ולקבל. תאהבי את החיים שלך. תתחילי לחייך סתם, אפילו שנראה לך מוזר ולא קשור. זה משחרר וזה כיף!
אפילו שזה חיוך שמגיע לא באמת זה יגרום לשמחה אמיתית בע"ה!
את צריכה לזכור. לא כל הצרות של העולם על הכתפיים שלך! אז תנשמי כי הכל טוב! החיים יפים(:
לכולנו יש את הפעמים האלה שאנחנו רוצים לשכוח מהעולם. להעלם. להתאדות. ופשוט לא להיות קיימים..
אלו רגשות טבעיים, אבל אלו רגשות שצריך לשנות.
זה לא בידינו באיזה נסיונות ה' יעמיד אותנו, אבל מה שכן בידים שלנו זה איך להמשיך בחיים, איך להתקדם ומה לעשות.
לפעמים אנחנו חושבים שלילי לא כי באמת באמת רע לנו, אלה כי פשוט כיף לנו עם הרגשות האלה. כיף לנו להרגיש הכי אומללים ומסכנים. שירחמו עלינו ושיבינו שאנחנו עם חיים לא פשוטים וככה יקבלו אותנו. אנחנו חושבים שזה שנכניס לעצמינו למודעות שלא טוב לנו זה יעזור לנו להתגבר על דברים אחרים- כי "מה? עברנו דברים יותר גדולים", אנחנו חושבים שככה אנחנו מראים לכולם ש'אני לא מושלם' ואני צועק לכולם את החסרונות שבי כדי שיתנו לי מעבר, שיבינו שקשה לי עכשיו. שיראו שאני לא חי בסרט שחושב שאני שר טוב, נראה יפה או מוצלח בדבר כזה או אחר. שפשוט יראו שאני מודע בהגזמה.
אבל באמת- להיות עצובים ולראות רע זו חתיכת אשליה! זה ממש לא נכון וגורם רק רע לעצמינו ולכולם!
בואו נחשוב רגע..
למי יותר כיף ופשוט בחיים?
מי שאוהב את עצמו באמת בכל מובן.
איך אפשר לאהוב את עצמי באמת?
טוב.. זה כבר שאלה קצת מסובכת אז רק אזכיר שהדרך לאהוב את עצמי היא *לא* בדרך של להגיד לעצמי כמה אני טיפשה ומטומטמת. לא! בדרך כזו זה רק יגרום לי לחשוב שאני באמת ככה ולרחם על עצמי. ובכלל זה לא יועיל ויביא רק לדברים לא טובים (כי מה? אני לא שווה בכלל את זה)
מה הדרך בדיוק לאהוב את עצמי זה ארוך ומסובך ואני לא ממש יכולה להסביר כי אני לא הכי יודעת, אבל דבר אחד בטוח. *להעריך את עצמי* כן, להגיד מילה טובה. לעודד ולקבל את עצמי בדיוק כמו שאני. בלי שינויים. בסדר, אז אני לא מוצלחת בדבר הזה ספציפית, אבל יש דברים אחרים שכן. בסדר, אז עשיתי משהו לא טוב בטעות או בכוונה- לא נורא. אין מצב אבוד ולא קרה כלום! בפעם הבאה יהיה יותר טוב.. זה לא הופך אותי לילדה רעה או רשעית!
את רוצה שיהיה לך יותר קל בחיים- אז תשמחי באמת. תאהבי לתת ולקבל. תאהבי את החיים שלך. תתחילי לחייך סתם, אפילו שנראה לך מוזר ולא קשור. זה משחרר וזה כיף!
אפילו שזה חיוך שמגיע לא באמת זה יגרום לשמחה אמיתית בע"ה!
את צריכה לזכור. לא כל הצרות של העולם על הכתפיים שלך! אז תנשמי כי הכל טוב! החיים יפים(:
