הירח לפעמים מאיר כולו ולפעמים מוסתר לגמרי. אבל הוא נשאר אותו כדור שלם.
פריצת הגבולות זה הסתר האור, לשים אותם מחדש זה חלק מהמהלך.

רק מוסתרים?
ואיך עושים את המהלך אם הרצונות שלי מכסים אחד על השני?

עם המשמעת עצמית והגבולות, מצד שני יש רצון אחר שאוהב את מה שאני עושה עכשיו-את השטות- ונלחם אפילו במחשבות שלי להחזיר את הגבולות

צריך לרדת לעומק מה הרצונות שלי. לנסות להתנתק מרצונות שטחיים שמגיעים ממקום פחות אמיתי

זה גבול שנשבר לי כל שנה לתקופה מסויימת.


אני יודעת מה הרצון שלי בעומק, הוא לא השתנה. הבעיה היא עם התחום האפור זה שמותר ולא עובר את הגבול,אבל הוא צמוד אליו, ומרוב שהוא קרוב יוצא שאני עוברת את הגבול באיזשהו שלב ואז כשאני עוברת הנפילה היא כבר עד הסוף.

כמדומני שאת הרצון האמיתי אדם לא יכול לגלות בחייו, יש לזה מקורות, זה גם הגיוני מאוד עם חושבים על זה קצת.

אם יש תחום שמביא לידי מצב של עשיית משהו אסור, כדאי לשים גבול מעבר למנוע תחומים אפורים. לשים גבול על הגבול. מתוך רצון

הרצון האמיתי של כל יהודי זה לעשות את רצון ה׳ וזה באמת מה שטוב בשבילו. יש אנשים שמרגישים שזה מה שטוב להם ורוצים אתזה ככה שהקליפה שמכסה על הרצון האמיתי שלהם היא דקה עד לא קיימת ויש כאלה שרק יודעים את הרצון בשכל אבל לא מרגישים וכו עד אלה שלא יודעים בכלל ואפילו מתנגדים.

גם הדברים האפורים הם לא באמת אפורים,אני יכולה לחשוב ולהגיד אם זה רצון ה׳ או לא לפי עצם הדבר וגם לפי התוצאה קדושה או לא .

אבל בין הרצון האמיתי שלי שהוא לא להתקרב לדברים האסורים ולא לרצות ככ חזק את הדברים האסורים יש מחיצה שנובעת מהגוף הגשמי שלי והיא מבלבלת אותי עד שאני לא יודעת איך להחזיר בחזרה להרגשה את הרצון האמיתי. כמובן שיש בזה עוד המון דברים, כמו זה שאני אוהבת את הדברים האפורים וקשה לי להתנגד להם כמו לדברים האסורים, אבל זה הנקודה

האם אפשר לדעת מהו רצון ה'?

צריך להשליט את השכל על שאר החלקים ולהשתמש ע"י השכל בכל החלקים באופן מלא

רוח ההלכה ומבחן התוצאה.
לאן המעשה מוביל אותך מה המניעים שלו, כלומר למה ה׳ שם אותך מולו, ואם אפשר להשתמש בו לקדושה או שהוא נוטה לכיוון השני ונועד רק כדי לבלבל אותך.
להשתמש ע״י השכל בכל החלקים באופן מלא-אני מנסה להבין ולא הולך לי- תסביר לי?

אם זה כל כך פשוט לא היינו מוצאים מחלוקות בין רבנים. וזה משהו שקיים בכל הדורות. אם המחלוקת זה לא על מה רצון ה' נראלי שזה איבוד ה'לשמה'.

"לאן המעשה מוביל אותך מה המניעים שלו", כמו שכתבת, זה שימוש בשכל. לשאול את עצמך לפני שפועלים. לחשוב מה למה ולאן ממשיכים.

בפנינו דרישות בלי לתת לנו כלים נכונים למלא אותם. זה מצחיק לומר לא נבראתי אלא לשמש-לעשות את רצון ה׳ ובו זמנית להגיד שאנחנו לא יודעים מהו.
נכון, שימוש בשכל שהתורה מקנה לנו. לא שכל שפועל לפי הקטריונים שלנו אלא של התורה