לכסות, לכסות הכל

בשמיכה עבה של רציונל

מוצק, מדעי, כבד

שלא נקפא

מסופת האיןהגיון

מחר, מחר בבוקר צריך

להעיף את שמיכת ההגיון

הרקומה בחוטי מציאות,

כמה דקות כמו תמיד

ללכת בי לאיבוד

(בי האישה, בי הבית)

להתלבש, לשרוך מהר את הנעליים

שלא אקבל רגליים קרות.

לערבב טורקי קטן לעצמי ולרגש,

לשבת מולו,

לשתות.

(לשבת, כלומר - להניח כף רגל בנעל עבודה על ברך במכנסי עבודה. להעביר את קצה החצאית מתחת, לכסות את הברך בכל מצב.

 מולו, כלומר - השולחן בינינו, הוא סופר לי את הריסים ומחכה שאחזיר לו מבט, אני בוהה בבוץ של הקפה. להימנע מקשר עין.)

לדבר על זה עם נעמה, אולי:

זה דייט ראשון, אני קצת לחוצה,

האמת שמלא אנשים אמרו לי שאני

פשוט חייבת להכיר אותו.

ביררתי עליו המון,

אפילו ביקשתי תמונה.

הוא נראה לי קצת מפחיד, את

מבינה?

נעמה בטח תגיד: אין רגש מפחיד,

יש רגש שמפחיד לו

ובודד

ועזוב.

רגש בסיכון.

נעמה בטח לא תגיד: בגללך. 

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.