נכנס כסף למערכת מכל מיני גורמים, וחלקו המשמעותי מההורים של הפעוטות.

ההורים לא מוכנים לשלם יותר,

מי שמשלם "בוטנים" מקבל קופים.

נניח 3000 שקל לחודש (דוגמא)

צריך במחיר הזה להכניס - עלות שכר של צוות (בערך 130% מהשכר לשעה, חלקי שש), עלות מנהלת, עלות מנקה, שכירות, חשמל, מים, ארנונה, חשבון טלפון, רואה חשבון, ביקורת כיבוי אש, עלות האוכל  ועוד מלא...

זה לא כל כך הרבה. בגוש דן יש מוצרים שעולים יותר ומקבלים גננות יותר משכילות עם בתים יותר מושקעים.

גם בהתייחסת שלך למקצוע הזה - שאכן הוא בשלב בסיסי של חיי ילדים; וכל יחס חם וטוב ורגוע, ממש בונה אותם בהווה ובהמשך (וחלילה ההיפך)

וגם בכך שמרוב "תעודות", אז מקצוע כעין זה, שדורש משהו שהוא יותר מתעודה - כמו שכתבת עלייך - סוג של אישיות, שיש לה טבע בריא והתפתחות רוחנית אישית וכו' - מתייחסים אליו כאל פחוּת. וממילא לא פעם מגיעות לעסוק בכך כאלו שלא באות דווקא מהכיוון שאת באה. ובאמת, לא בטוח אם תעזבי מה יהיה. מקבלת שכר נמוך כאן, אבל בטוח הקרן קיימת לעוה"ב ובתוך נפשם של הילדים.

אבל זה לא תירוץ למערכת, שאמורה להכיר בקושי הגדול של עבודה כזו, ולדעת לאבחן גם כישורים טבעיים, ולא רק לפי "דפלומות". באמת בעיה.

כל הכבוד לך על הגישה, על צורת ההתייחסת לילדים ולעבודה הקדושה הזאת.

אם הילדים הקטנים היו יודעים לכתוב - הם היו כבר פותחים עבורך שרשור תודה...

בס"ד

יש לי מה לומר לך,לתור מטפלת במעון בתינוקיה שזה לדעתי גם מאוד קשה, ואחריות רבה, בגיל 3 חודש עד שנה וחצי, אני שותפה למילותייך. שרדתי בקושי רב שנתיים במעון בלית ברירה כי הייתי חייבת פרנסה. אין לי תעודות ואני אוהבת ילדים, אבל כמה שנתתי מעצמי, לא עזר ולא קבלתי שום  קידום או שעות עבודה נוספות , רק לתור מחליפה העסיקו אותי ויכולתי להחליף את כולן.. אבל כשאני הייתי חולה והשתעלתי איומות- לא היתה מחליפה אחת בכל המעונות באיזור שתחליף אותי! שתביני איזה ייחס... זילזלו באחריות שלי, כמה שהשקעתי והקפדתי על החוקים למען הילדים... תמיד הייתי אני ה"לא בסדר" למרות שלא יודעת בדיוק במה לא הייתי בסדר. ההסבר לכך הוא שהמנהלת אהבה והיתה כמו חברה יותר מאשר מנהלת של העובדות הוותיקות במעון ולא יכולתי ולא היה לי שום צאנ'ס להוכיח שאני טובה לפחות כמותן ואחראית אם לא יותר מהן. אתן לך דוגמא אחת מיני רבות לקטע של אחריות עליה אני מדברת: כשהעובדת הוותיקה שהייתה איתי בעבודה , החליפה לתינוק בחדר החתלה, היא לא סגרה אחריה את הדלת. ואני באותו הזמן הייתי צריכה להשגיח על שאר הילדים 11 ילד לבדי גם בחצר וגם בכיתה. התינוקות זחלו לכיוון החדר החתלה, שזה מסוכן ויכלו לפתוח שם מגרות ולגעת בפח ולהפריע לה בהחלפת החיתול לתינוק שהחזיקה וה' יודע מה עוד... אז מהרתי כמובן לסגור לעובדת את הדלת - במחשבה שאולי שכחה לסגור אותה. אבל היא אז צעקה עליי , "אל תסגרי! מסריח כאן" בצורה לא יפה, אז נאלצתי להתפלל שלא יכנסו אליה תינוקות ולא יקרה אסון כל זמן שהיא הייתה שם.. היא לא הרשתה לי לסגור את הדלת אפילו לא קצת.

כשגמרה עזרתי לה להכניס את כל התינוקות חזרה לכיתה ומהרתי למנהלת לדווח על חוסר האחריות הרבה שהפגינה העובדת, אבל המנהלת לקחה זאת "בקלות" ובצחוקים... כאילו לא ארע משהו חמור שגובל בהפרת

ההוראות למטפלות בגן תינוקות.

ואני זו שספגה בסוף עלבונות וצרות מאותה עובדת ששמעה משאר העובדות(כאמור החברות של המנהלת..) שהעזתי להלשין עליה. בקיצור ככה שרדתי בקושי באווירה הזו שנתיים שלמות, כשבשנה הראשונה הייתי היחידה שנאלצה להתמודד עם תינוק בעייתי שרק אני זו שיכולתי להרגיעו בצהריים כשהתינוקות ישנו, רק אני הצלחתי לגרום לו לרצות לשחק ולא להיות בידיים כל היום. כי אני סבלנית ואוהבת ומדברת בעדינות. ולא כמותן. ושנה שנייה... אותה עובדת.. עשתה לי מה שניקרא את המוות... נצלה אותי והשפילה ולא עזר מה שעשיתי ...וכל זה בתוספת לעבודה הקשה שתארת למעלה. וכמובן בשכר על הפנים... וקצרה היריעה כדי שאפרט לעומק מה שעבר עליי ושלא מאחלת לאף מטפלת....אני כיום תודה לה' בחיפוש עבודה אחרת. זו אחת המטרות שלי כיום לשכוח מעבודתי האחרונה שהייתה במעון.. ולהתחיל דף חדש במקום שבו לשם שינוי יעריכו  אותי ואת מה שיכולה ומסוגלת לתת מעצמי.  ואומרת לך כל הכבוד ויישר כוח!

בס"ד

רק שלתור מטפלת את כלום אוויר בשביל שיחשבו על מה שאת מרגישה וחשה וחושבת. כל הזמן רק שההורים יהיו מרוצים... וילדים שלמים ושקטים וטובים וכ"ו... כאילו שאת הכביסה המלוכלכת לא רואים.... חייבים להסתיר. אחרת את רק זו שאוכלת אותה גם אם את צודקת! זוועה של דבר לדעתי. למשל אסור היה לישון כלל.. אבל לוותיקות יש כרית מסודרת ושמיכה בארון שלהן... אני לתור חדשה בקושי מדף היה לי לתיק שלי היה לי לשים... הן היו עם שמפואים ודורדורנטים ומה לא ממש ארון שלם רק בשבילן (וזה ארון שאמור לשמש מוצרי תינוקות- לימודים וכדומה) אבל לכי ותביני. הן היו בצהריים שוכבות ממש ונירדמות. פעם אחת העזתי לומר להן שאסור כי צריך להשגיח על התינוקות והמנהלת לא מרשה לישון למטפלות, כמובן שלא עזר לי....

ומצאתי את עצמי היחידה שבעצם מקיימת את הוראת המנהלת ולא ישנה למרות שלא פעם כמעט נפלתי מהכיסא מרוב עייפות מותשת מהעבודה. למה להן הגיע לנוח ולישון(ולקפוץ מהר בבהלה ושלשחק אותה ) כשהמנהלת נכנסה פתאום לכיתה? בלי דין ובלי דיין...  ככה הלך שם

איפה האחריות? איפה התשומת לב אם התינוק נושם או לא? זה לא עיניין אותן.. רק אותי... ולמרות זאת.. הרגשתי כאילו כל מה שאני עשיתי לא שווה דבר בעיניי איש שם במעון. מבינה? אותו שכר אותם תנאים קשים... אותן שעות בלי קידום או הכשרה שחשבתי שאולי אזכה לקבל שם..(ככה כחדשה חדשבתי בשנה הראשונה אבל מה שרק קבלתי היה קורס החייאת תינוקות עזרה ראשונה שחזר על עצמו בשנה הבאה אחריה בשנתיים שהייתי שם. זה רק מה שקבלתי מהם. ככה שממש לא שווה היה לי להמשיך לשנה 3 ופוטרתי בסוף מרצוני.

בס"ד

להעלות זאת לסדר היום. אולי יעשו משהו בנידון. אם היה לי רק מושג איך ניתן  לעשות זאת...

אולי בתוכנית חיסכון- הכל כלול להעלות את הנושא? השאלה אםן זה מתאים...

צריך לעשות אבל משהו אין לי מושג לצערי איך ניתן.

כשאת בצד שצריך לעשות תפקיד מסויים, יש מי שמזלזלים בך.. וזה אבסורד.

מה אומר לך תחזיקי מעמד נשמתי אני כאן אם אוכל לסייע בעצות או במשהו אחר. שיהיה לך בהצלחה בהתמודדות שם בהמשך גם...בע"ה אמן!

אוף. 

האם אלו המתקמצנות נראות כך או שאני יכולה לחשוב שהיא הכי נפלאה בעולם בלי לדעת מה קורה אחרי שהדלת נסגרת?

איזה פחד זה!!!

זו פשוט מתנה לזכות למטפלת מסורה לילד שלך. בינתיים רב המטפלות של הילדים היו מקסימות.

אשרי הילדים שאצלך ואצל שכמותך! 

בס"ד

בנוסף למה שכתבתי ליעל פרי, הזכרת לי את זה:

שהיו מכינים מנה מיוחדת למנהלת כי היא רצתה לרזות- אבל דאגו לה למה שרצתה! היא לא נותרה רעבה זה בטוח. הוותיקות היו מקבלות למשל דגים מהטבחית או שקשוקה הייתה מכינה להן. אני רק הייתי זוכה ליראות זאת מהצד... ולהרגיש כלא שווה... כמו אחד הילדים. והאוכל שלהם נגמר מהר מידיי והם תמיד רצו עוד כי המטפלות היו לוקחות ואוכלות משלהם. לפני שהגישו לילדים לאכול. לי זה צבט בלב ובנשמה. ובקשר לשינה גם, לא היה סבלנות עד שהם ירדמו. תינוק שבכה היה מוצא מהכיתה לכיתה השנייה לשחק ובלבד שלא יפריע חס וחלילה למטפלת לישון ( דבר שזה אסור היה כמובן כי תפקיד המטפלת זה לשמור על התינוקות ולא לישון איתם..) ככה מצאתי את עצמי לא פעם שהן אומרות לי שאקח תילדים בקבוצה שלי(הייתי מופקדת על הקטנטנים ביותר- הפרשי הגיל שם שיחקו תפקיד חשוב בתינוקייה- ילד שיודע מה זה לשבת או לא לקום לעומת תינוק שבוכה ולא מבין דבר כי הוא עדיין קטן) אי אפשר בכוח להרדים הרי אז היו אומרים לי לצאת איתו החוצה במקום שישן... שישחק אחר כך הייתי צריכה להסביר להורים למה הילד עייף או לא רגוע. לכו תבינו...

לגופו של עניין - מה שכתבת על הפעוטונים נכון.  זו לא עבודה חכמה והרבה פעמים גם עבודה זמנית, ומנוהלת בצורה קשה על ידי רגולציה מציקה.

הבעיה היא שאין לאן להעלות את השכר. האמהות לא מוכנות לשלם.

ממש ריגשת אותי! ממש לא פשוט למצוא כמוך בתחום הזה, כאלה שמבינים שיש להם תפקיד וזה לא העיקר להעביר את הזמן, כאלה שמבינים שילד עלול לצאת עם צלקת בנפש (אולי זה לגילאים קצת יותר בוגרים) אבל אני כ"כ מבינה אותך, כשחיפשתי תחום לימודים שעניין אותי באמת שלא ידעתי מה, והכי קרץ לי הוראה, כי תנאי הקבלה לא היו קשים ועוד כל מיני סיבות טכניות, אבל הבנתי שאני לא שם, פוחדת להתעסק עם ילדים, לא יודעת מה אני עלולה להותיר בנפש שלהם, מאמינה שצריך להשאיר את המקצוע הזה ובכלל התחום הזה לאנשים כמוך בלבד.. 

וזה באמת מפחיד, יש נשים שהולכות על זה כי אין משהו אחר, והן לא מתאימות לעבודה עם ילדים בשום צורה.. וחבל.. 

נשים כמוך זה אחת ל.. כל הכבוד!

מישהו צריך לשלם על ההשקעה הנוספת במתוקים.

בס"ד

הבעיה מתחילה מזה שמטפלות עובדות מטעם משרד התמ"ת..!

מעונות זה גם (*ובמיוחד*) כלולים בתחום החינוך, ולכן גם הם צריכים להיות מטעם משרד החינוך!

צריך הרבה מטפלות במשק, ובגלל שהן מקבלות תקציב זעום ממש, עובדות בעבודה ממש קשה של הרבה שעות ובתנאים לא תנאים מקבלים לעבודה כל אחת.. וזו תקלה ממש!

הילדים בגיל הרך בשנים ככ משמעותיות להתפתחות שלהם! 

ובגלל שזה לא ראלי למצוא מטפלות בעלות הכשרה, אני חושבת שקריטי ביותר שגם הן יקבלו השתלמויות והכשרה מטעם גוף העבודה שלהן. ככה הן יקבלו כלים, רעיונות, ירגישו שהן מועצמות- ולא ישחקו אחרי חודש אחד של עבודה..!

ואחרי שיעשו את שני הדברים שכתבתי למעלה,

אז- שיעלו את השכר של המטפלות. שלא יהיה מינימום אלא יותר!

ואחרי התקציב- שגם להן יתנו חופשות נורמליות ותגמולים!

בס"ד

אבל מטפלות במעונות זה יותר קריטי- והעבודה שלהן קשה הרבה יותר!

(תחשבי שהן גם סייעות וגם גננות על ילדים קטנים ממש...!)

יש שיפור בתנאים של הסייעות, והן מקבלות השתלמויות כמה פעמים בשנה- מה שמטפלות בכלל לא מקבלות....

וכשיש מדינה שהחליטה כהחלטה יסודית לסבסד מעונות כדי לעודד נשים לעבוד בכל מחיר (גם בשכר מינימום), זה בהכרח מביא לכל העיוותים שאתן מציגות.

כל מה שאתן כותבות פה זה נכון, זה פשוט עולה כסף שצריך להביא מאיפשהו.

זה אומר שיעלו לי את המיסים בעוד קצת ולעוד פקידים מיותרים במשרד החינוך/התמ"ת/לעניינים אסטרטגים (אל תמחק אין מיותר) תהיה עבודה.

המשכורת של המטפלות תישאר נמוכה כי אפשר.

הבעיה האמיתית זה השיטה שבה מסבסדים עבודת נשים עניות כדי לעוות כמה מספרים בכלכלה ולדחוף הזיות פמיניסטיות. הנפגעות מזה הן המטפלות והנפגעים הראשיים זה הילדים שנמצאים במעונות שלהן.

בס"ד

מנסיון של כמה שנים זו עבודה שוחקת וקשה ממש!

ויצא לי לשמוע ולראות מטפלות שממש צועקות על הילדים ומטפלות בהם בצורה לא נכונה ממש!

בגלל זה אני לא רוצה שהילדים שלי יהיו במעונות ואני אעשה בעז"ה כל מה שאני יכולה כדי למצוא מסגרת אחרת בשבילם!

וגם הוספתי פה-

צריך לעשות הרבה יותר מרק תקציב....! - צעירים מעל עשרים

תעצרי רגע, 

שום התנהגות של הורה לא אמורה להשפיע על היחס לילד שלו!!!!

דווקא אם יש מורכבות עם ההורים, יש פה ילד שצריך אותנו. תתעלו מעל המחשבות האישיות שלכן. יש פה נשמה שמופקדת בידכן. 

יש לי אפס סובלנות כלפי אנשים ששוכחים את עבודת המידות שלהם ועוד מול ילדים!!! אז ההורה חרדתי או חסר סבלנות או מחפש אתכן בקטנות - תשליכו את התסכול שלכן הילד?! לאן הגענו??

בתור סייעת לשעבר וגננת כיום בחינוך המיוחד, ואני מדברת עם הצוות שלי המון המון על זה. המוערבות של ההורים זה אחד הדברים שהכי משפיעים על ההתנהלות המקצועית בגן. אני בוחרת אם לקרוא לאמא חופרת או להבין שהיא פשוט מודאגת ושאני פה הדמות לעזור ולהרגיע. 

לא התכוונתי לכתוב כ"כ באריכות.. אבל יש לי עוד המון מה להגיד על זה  

ברגע שמופעלת אלימות כלפי ילד, ולא משנה כמה העובדת ותיקה או כמה היא אוהבת את הילדים או כמה שהיה לו יום קשה או החיים שלה קשים - זה לא שייך! אם היא לא מסוגלת להיות מקצועית ולנתק את התסכולים בעבודה - היא לא יכולה לעבוד עם ילדים. בחרתי לדווח על כל פיפס ואמשיך לדווח. וכן. שמטפלות יפחדו להיות לא מקצועיות ולא ייכנסו לעבוד כשאין להם את הכישורים המתאימים.

הדבר הכי בסיסי בלעבוד עם ילדים זה לשים אותם בראש סדר העדיפויות!

אין מצב לאכול לפני הילדים - ועוד כשחסר.

אין מצב לדחות החלפת טיטול של ילד כי אני עייפה. 

אין מצב שילד מקבל מכה ואין איש צוות שלוקח אחריות!!

(מזה אני הכי מתחרפנת אבל חפרתי דיי..)

ומירב, מתנצלת שזה יצא עלייך אבל זה באמת בדמי ומופנה כלפי כל מי שעובדת עם ילדים וחסרי ישע, כולל עצמי. וזה באמת עבודת צוות מורכבת בגן ולגננת יש תפקיד מאד קריטי בעיניי שכשקשה לאחת מאנשי הצוות, לשים לב ולאפשר לה להירגע לפני שהיא נמצאת עם הילדים לחוצה ועצבנית. ולדבר את זה כל הזמן!!! טובת הילדים והביטחון הפיזי והנפשי שלהם מעל הכל. 

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?