2 מפגשים על הנושא - אחד לגיל הרך והשני לגיל ההתבגרות
מוזר שהיום אנשים חושבים שזה ענין של ילדים, בלי לראות כמה זה יכול להיתפס מעוות אצלם, דווקא ב"הסבר" בשלב לא מתאים (וילדים שלומדים תורה כמו שצריך, ממילא בשלב מסויים, כדרך אגב של הבנת סוגיה/משנה, לומדים את הנתונים עליהם מדברת הסוגיא. ואז זה גם נתפס אחרת, בנוסף להגנה הטבעית של דברי תורה). לא מעט מה"הסברים" המלומדים היום, באים אל תוך הבית, בלבוש "חינוכי" בדיוק מאותה תרבות "עולם" שבחוץ..)
לדעתי זה לא פחות גרוע.
ולא צריך לחשוב שכל דבר "העולם" מלמד, ומלמד בצורה מקולקלת.
גם הגוף של האדם הוא חלק טבעי מהעולם. ובאופן טבעי אדם נוהג בו צניעות..
לא כל דבר שהוא חלק "טבעי" בעולם, מתאים לדבר עליו בכל גיל בהסברה ישירה.
ולומר שזה "מאולץ", כאילו באופן טבעי זה מה שהורים מדברים עם הילדים - זה בעצמו נשמע לי מאולץ..
מי שבעיניו זה כמו לדבר על אבקנים בפרחים, בכבוד..
את אומרת לפי מה שבראש שלך - אבל היא כתבה לא כך.
בוודאי ששום דבר לא צריך להיות טאבו. וילד צריך להרגיש שיכול לדבר ולשאול על מה שהוא רוצה.
[אני לא "אתפלא".. הרי גידלתי כמה וכמה ילדים, וכם מכיר קצת את המטֶריה]
ואני דווקא לא חושב שצריך - כשלא מתעורר צורך מיוחד - "ליזום שיחה על עובדות החיים". תמיד צריך לשקול, בשכל ישר והרגשה ישרה, מה הדבר יפעל אצל ילד (באופן רגיל, ילד חושב על הוריו. נו..).
וכאן דובר על ילדה צעירה מאד.
וכבר אמרתי, בלימוד תורה, דברים באים בשלב נכון "כבדרך אגב", ומכיוון שהם תוך כדי לימוד והנושא העיקרי היא רצון ה' שבהלכות הנלמדות (בין אם זה במשנה על הלכות קריאת שמע, בין אחרות) - וגם התורה היא "מוגנת", אז דברים נתפסים כראוי.
וככלל, אני לא באתי לקבוע מסמרות מה ומתי. אבל הנסיון לפעמים להציג כאילו כל תחושה טבעית ביחס לדיבור על הדברים הללו, זה משהו "לא מובן", אינו נכון לדעתי, ואני לא חושב שזה בא מאיתנו. צריך לעשות "ממוצע" בין מה שאומרת ההרגשה הטבעית הנורמלית, לבין הצורך לפי הזמן והמקום והאדם.
אשמח אם תכתבי מה שנאמר לך
כדי לחשוב איך להעביר לילדים
תודה
שלנשים יש ביציות בגוף (והסברתי שכל חודש נוצרות ביציות והרחם מתכונן להריון, ואם אין הריון הוא מתנקה ואז יש דימום), לגברים יש זרעים, והחיבור של שניהם יוצר את העובר בבטן של אמא. כך ה' רוצה, שיהיה גם מאמא וגם מאבא ורק כשהם נשואים ואוהבים.
והיא שאלה איך הוא מעביר את הזרעים - אז הסברתי, בפשטות, בלי תאורים. קצת הגעיל אותה, אז אמרתי שכשאוהבים זה לא מגעיל, ואבא ואמא שמחים להיות ביחד.
זהו.
היא שאלה אחרי איזה שבוע עוד איזה שאלה או שתיים. מאז לא ראיתי שמעסיק אותה. ילדים לא "מחפשים" את ההורים שלהם. גם אני ידעתי מגיל צעיר - אמא שלי מורה למדעים, ומעולם לא עשיתי מזה עסק... אני דווקא מאוד בגישה הטבעית. לא רואה בזה חוסר צניעות - בעיקר לא מול בנות.
לא תיאורים מסביב ,זה אין לי בעיה להגיד ,
המשפט שענית לה לשאלה , איך זרע מאבא מגיע לאמא?
את מוכנה לכתוב את המשפט מה שאמרת לה? אני רוצה להגיד בצורה עדינה לא בוטה אבל ברורה
תודה
מצחיק קצת שזה כביכול בסיסי לדעתך להגיד לילד בן תשע
אבל פה, אנשים בוגרים, לא מוכרים,בכל אופן לא נעים לך
כי מעל גיל זה לשיטתך אין בעיה שידעו
לקלקל להם?
אל תדאגי, אם הם רוצים, יעשו קצת חיפוש בגוגל וימצאו...
וחוץ מזה, אינה דומה שיחה פתוחה בין אמא לבת לקבלת מידע באנטרנט, העניין הוא בדיוק איך מעבירים את זה, באיזה טון ובאיזו צורה - זה בדיוק העניין בלהעביר דברים בטבעיות.
מול בנים - יותר קשה לדעתי, עם הבן שלי לא עשיתי שיחה כזו, ובאמת אני רואה שהוא מקבל קצת מידע מלימוד התורה.
מן הסתם, בזמן המתאים, בעלי ישוחח איתו.
את חושבת לבן שלי לא כדאי לעשות כזאת שיחה? בהדגשה בן
מהלימוד זה חצאי דברים זה לא ממש ברור
אצלי, זה לא נראה לי שייך.
כאמור, אני אשאיר את זה לבעלי. הבת שלי גם יותר סקרנית, וגם שואלת יותר, וגם אני רוצה שהיא תהיה פתוח איתי יותר בענייני המחזור כשיגיע. אותו זה לא מעניין, אז אין לי עניין לפתוח.
אצל בנות, זה גם חלק מתוכנית הלימודים בכיתה ח' במדעים, כל נושא הפוריות, אמא שלי מלמדת את זה באולפנא. אצל בנים לא, יש סיבה לזה כנראה..
כאשר מתחילים השינויים ההורמונליים של הבנים, חייבים לדבר איתם, על כל עניין הזרע באופן כללי ופרטי, ותוך כדי להסביר מה אפשר ליצור איתו. ברור שזה חשוב.
ושוב, זו דעתי האישית. כל אחד שילך לפי תחושותיו.
כוון למה שהיא אמרה שהכוונה היתה "לענות לשאלות" ושהנושא לא יהיה טאבו, דהיינו שיחששו לשאול. לא היה נראה לי שרק על זה דיברת.
לתזמן באופן יזום שיחה ספציפית עם ילד על יחסי אישות, לא נראה לי שייך.
מחזור - בגיל שמתקרב.
יחסי אישות - לא קשור לילדה.
ואי אפשר לבנות את כל החינוך על פחדים.
תבנו אוירה טובה ופתוחה ונעימה בבית, באופן שםא תהיינה לה שאלות בגלל "דברים ששמעה", תפנה אליכם.
וגם תדאגו מראש שלא היו לה מכשירים עם "מידע פרוץ לכל".
זו דעתי.
שמתישהו הבנות בכיתה ידברו על זה?
לא ילדות קטנות. בכיתות ח-ט...
ראשית, דובר על גיל צעיר יותר. הרי מדברי פותחת השרשור, אפשר להבין לאיזה גילאים בערך התייחסה.
דבר שני, דעתי בכלל שלא צריך יותר מידי לִבנות על פחדים ולחצים שמא תשמע משהו, ויותר להתמקד בכך שתהיה אוירה שלא חוששים להעלות אף נושא, אע"פ שלא מאבדים את מידת הבושה, שהיא מידה חשובה מאד.
ובוודאי שאם עולות שאלות, לענות בהתאם למי ששואל, ולמה שמבחינים שבאמת מעסיק אותו/ה.
ובגילאים מסויימים, גם יש הבדלים בין בנים לבנות בהשלכות האפשריות של צורות מסויימות של הסברים וההקשרים בהם הם נאמרים.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
