2 מפגשים על הנושא - אחד לגיל הרך והשני לגיל ההתבגרות
מוזר שהיום אנשים חושבים שזה ענין של ילדים, בלי לראות כמה זה יכול להיתפס מעוות אצלם, דווקא ב"הסבר" בשלב לא מתאים (וילדים שלומדים תורה כמו שצריך, ממילא בשלב מסויים, כדרך אגב של הבנת סוגיה/משנה, לומדים את הנתונים עליהם מדברת הסוגיא. ואז זה גם נתפס אחרת, בנוסף להגנה הטבעית של דברי תורה). לא מעט מה"הסברים" המלומדים היום, באים אל תוך הבית, בלבוש "חינוכי" בדיוק מאותה תרבות "עולם" שבחוץ..)
לדעתי זה לא פחות גרוע.
ולא צריך לחשוב שכל דבר "העולם" מלמד, ומלמד בצורה מקולקלת.
גם הגוף של האדם הוא חלק טבעי מהעולם. ובאופן טבעי אדם נוהג בו צניעות..
לא כל דבר שהוא חלק "טבעי" בעולם, מתאים לדבר עליו בכל גיל בהסברה ישירה.
ולומר שזה "מאולץ", כאילו באופן טבעי זה מה שהורים מדברים עם הילדים - זה בעצמו נשמע לי מאולץ..
מי שבעיניו זה כמו לדבר על אבקנים בפרחים, בכבוד..
את אומרת לפי מה שבראש שלך - אבל היא כתבה לא כך.
בוודאי ששום דבר לא צריך להיות טאבו. וילד צריך להרגיש שיכול לדבר ולשאול על מה שהוא רוצה.
[אני לא "אתפלא".. הרי גידלתי כמה וכמה ילדים, וכם מכיר קצת את המטֶריה]
ואני דווקא לא חושב שצריך - כשלא מתעורר צורך מיוחד - "ליזום שיחה על עובדות החיים". תמיד צריך לשקול, בשכל ישר והרגשה ישרה, מה הדבר יפעל אצל ילד (באופן רגיל, ילד חושב על הוריו. נו..).
וכאן דובר על ילדה צעירה מאד.
וכבר אמרתי, בלימוד תורה, דברים באים בשלב נכון "כבדרך אגב", ומכיוון שהם תוך כדי לימוד והנושא העיקרי היא רצון ה' שבהלכות הנלמדות (בין אם זה במשנה על הלכות קריאת שמע, בין אחרות) - וגם התורה היא "מוגנת", אז דברים נתפסים כראוי.
וככלל, אני לא באתי לקבוע מסמרות מה ומתי. אבל הנסיון לפעמים להציג כאילו כל תחושה טבעית ביחס לדיבור על הדברים הללו, זה משהו "לא מובן", אינו נכון לדעתי, ואני לא חושב שזה בא מאיתנו. צריך לעשות "ממוצע" בין מה שאומרת ההרגשה הטבעית הנורמלית, לבין הצורך לפי הזמן והמקום והאדם.
אשמח אם תכתבי מה שנאמר לך
כדי לחשוב איך להעביר לילדים
תודה
שלנשים יש ביציות בגוף (והסברתי שכל חודש נוצרות ביציות והרחם מתכונן להריון, ואם אין הריון הוא מתנקה ואז יש דימום), לגברים יש זרעים, והחיבור של שניהם יוצר את העובר בבטן של אמא. כך ה' רוצה, שיהיה גם מאמא וגם מאבא ורק כשהם נשואים ואוהבים.
והיא שאלה איך הוא מעביר את הזרעים - אז הסברתי, בפשטות, בלי תאורים. קצת הגעיל אותה, אז אמרתי שכשאוהבים זה לא מגעיל, ואבא ואמא שמחים להיות ביחד.
זהו.
היא שאלה אחרי איזה שבוע עוד איזה שאלה או שתיים. מאז לא ראיתי שמעסיק אותה. ילדים לא "מחפשים" את ההורים שלהם. גם אני ידעתי מגיל צעיר - אמא שלי מורה למדעים, ומעולם לא עשיתי מזה עסק... אני דווקא מאוד בגישה הטבעית. לא רואה בזה חוסר צניעות - בעיקר לא מול בנות.
לא תיאורים מסביב ,זה אין לי בעיה להגיד ,
המשפט שענית לה לשאלה , איך זרע מאבא מגיע לאמא?
את מוכנה לכתוב את המשפט מה שאמרת לה? אני רוצה להגיד בצורה עדינה לא בוטה אבל ברורה
תודה
מצחיק קצת שזה כביכול בסיסי לדעתך להגיד לילד בן תשע
אבל פה, אנשים בוגרים, לא מוכרים,בכל אופן לא נעים לך
כי מעל גיל זה לשיטתך אין בעיה שידעו
לקלקל להם?
אל תדאגי, אם הם רוצים, יעשו קצת חיפוש בגוגל וימצאו...
וחוץ מזה, אינה דומה שיחה פתוחה בין אמא לבת לקבלת מידע באנטרנט, העניין הוא בדיוק איך מעבירים את זה, באיזה טון ובאיזו צורה - זה בדיוק העניין בלהעביר דברים בטבעיות.
מול בנים - יותר קשה לדעתי, עם הבן שלי לא עשיתי שיחה כזו, ובאמת אני רואה שהוא מקבל קצת מידע מלימוד התורה.
מן הסתם, בזמן המתאים, בעלי ישוחח איתו.
את חושבת לבן שלי לא כדאי לעשות כזאת שיחה? בהדגשה בן
מהלימוד זה חצאי דברים זה לא ממש ברור
אצלי, זה לא נראה לי שייך.
כאמור, אני אשאיר את זה לבעלי. הבת שלי גם יותר סקרנית, וגם שואלת יותר, וגם אני רוצה שהיא תהיה פתוח איתי יותר בענייני המחזור כשיגיע. אותו זה לא מעניין, אז אין לי עניין לפתוח.
אצל בנות, זה גם חלק מתוכנית הלימודים בכיתה ח' במדעים, כל נושא הפוריות, אמא שלי מלמדת את זה באולפנא. אצל בנים לא, יש סיבה לזה כנראה..
כאשר מתחילים השינויים ההורמונליים של הבנים, חייבים לדבר איתם, על כל עניין הזרע באופן כללי ופרטי, ותוך כדי להסביר מה אפשר ליצור איתו. ברור שזה חשוב.
ושוב, זו דעתי האישית. כל אחד שילך לפי תחושותיו.
כוון למה שהיא אמרה שהכוונה היתה "לענות לשאלות" ושהנושא לא יהיה טאבו, דהיינו שיחששו לשאול. לא היה נראה לי שרק על זה דיברת.
לתזמן באופן יזום שיחה ספציפית עם ילד על יחסי אישות, לא נראה לי שייך.
מחזור - בגיל שמתקרב.
יחסי אישות - לא קשור לילדה.
ואי אפשר לבנות את כל החינוך על פחדים.
תבנו אוירה טובה ופתוחה ונעימה בבית, באופן שםא תהיינה לה שאלות בגלל "דברים ששמעה", תפנה אליכם.
וגם תדאגו מראש שלא היו לה מכשירים עם "מידע פרוץ לכל".
זו דעתי.
שמתישהו הבנות בכיתה ידברו על זה?
לא ילדות קטנות. בכיתות ח-ט...
ראשית, דובר על גיל צעיר יותר. הרי מדברי פותחת השרשור, אפשר להבין לאיזה גילאים בערך התייחסה.
דבר שני, דעתי בכלל שלא צריך יותר מידי לִבנות על פחדים ולחצים שמא תשמע משהו, ויותר להתמקד בכך שתהיה אוירה שלא חוששים להעלות אף נושא, אע"פ שלא מאבדים את מידת הבושה, שהיא מידה חשובה מאד.
ובוודאי שאם עולות שאלות, לענות בהתאם למי ששואל, ולמה שמבחינים שבאמת מעסיק אותו/ה.
ובגילאים מסויימים, גם יש הבדלים בין בנים לבנות בהשלכות האפשריות של צורות מסויימות של הסברים וההקשרים בהם הם נאמרים.
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
