איכשהו אחרי הדיון הסוער דאז שאלתי את אבא, לגבי מחיית עמלק.
אז כותבת מה שהוא אמר וקצת הרחבה איך שאני הבנתי.
יש רע, שהוא רע בעצם.
שכל מהותו היא רוע. עצם מהותו רעה ולא חיובית.
וכזה הוא עמלק.
שאר האנשים הם טובים. מהותם טובה וחיובית.
ולכן אני לא אלך ואהרוג אותם ככה סתם.
כי למה? במהותו אדם רגיל הוא לא רע. גם אם הוא גוי וגם אם הוא ערבי.
אבל, וכאן מגיע האבל הקריטי.
עמלק זה עם אחר. יוצא דופן. לא רגיל.
זה עם שכל מהותו היא רוע. כל מה שמניע אותם זה רוע.
וכשיש אדם שכל מהותו היא רוע- הוא מפריע לטוב. ולא רק מפריע אלא גם עושה הכל נגד.
ובזה יש בעיה.
ולכן צריך למחות את עמלק. למחות את הרוע.
שלא יהיה דבר כזה בכלל אנשים שכל מהותם זה רוע.\
אבא שלי נתן דוגמא- תחשבי על היטלר ימח שמו. היה צריך להרוג אותו? כן. למה? -מה למה? מה זה הרוע הגדול הזה?
עד כאן סוף הדוגמא שלו.
כיום אנחנו נמצאים במצב ובעולם שבו אנחנו לא יודעים מי עמלק ומי לא.
אין לנו דרך לדעת
ולכן אנחנו לא נהרוג אף אחד ככה סתם.
לכן למעשה זה דבר שאנחנו לא יכולים לקיים אותו פיזית. אם אנחנו לא יודעים אם הוא עמלק, אז אנחנו לא יודעים. אין לנו דרך לדעת.
היום אנחנו לא נבוא ונהרוג כל אחד.
ולא כל אחד הוא רע מעצם מהותו.
המן היה עמלק. רע במהותו ועשה הכל כשהרוע זה מה שמניע אותו.
היום אין לנו מושג מי עמלק ומי לא.
ולכן גם הציווי שלנו היום ל"מחה תמחה את זכר עמלק", לא מתבטא כיום בצורה מעשית.
והכי חשוב, מה שאבא שלי אמר, זה נושא שלם ורציני שצריך ללמוד אותו בצורה רצינית! ולא על רגל אחת. (אנחנו דיברנו חצי שעה בערך ומאוד הסכמתי איתו.) זה דבר שחייבים לברר אותו.
אז אני בעד פשוט (למרות שזה לא פשוט) לנסות ולהתחיל לעשות אתזה.
וכן, שאלות זה חלק מהדרך, אבל לא בטוח שכל כולה...
אני חושבת שיש מקום ללכת ולראות מה תלמידי חכמים אומרים בנושא הזה, גדולי עולם אמיתיים וכאלה שיודעים והנושא הזה מבורר אצלם. ולא להישאר רק רק בשאלות, למרות הערך והמקום החשוב שלהם.
(ומשהו שעולה לי עכשיו בראש- אולי בגלל זה כתוב זכר עמלק ולא עמלק ממש? הנה, עוד דבר שכדאי לבדוק אותו...)
עד כאן סוף נאום. בהצלחה רבה!
מוזמנים להגיב 
)
