איך הייתם רוצים
שיזכרו אתכם?


ומה תרוויחי מזה שיהייה טוב בעולם? - צעירים מעל עשרים
בכותרת ההודעה ובתוכן שאחריה
הבזק תמידיבשביל שיהיו אידיאליסטים צריך אנשים שילמדו את האידיאלים, ושיממשו את האידיאלים, ובשביל זה צריך לגדל עוד אידיאליסטים, ועוד אידיאליסטים, ואידיאליסטים בעלי אישיות יותר חזקה ועוד יותר חזקה... (לא רק "עבד" אלא גם "עובד") ככה האידיאלים יזכו ליותר הצלחה
נמצאת עם האחרים. אז אז צריכה לדאוג שהאחרים יהיו גם כן אידיאליסטים - כדי שהאידיאלים ימשיכו!
האידיאלים שילוו אותם יזכירו להם אותך תמיד...
אם היה מישהו שהשפיע עליהם, גם הם צריכים להשפיע על אחרים כדי להמשיך את זה. נכון? אז אם ככה, כדאי שיהיה מיש שמלמד איך להיות אידיאליסט משפיע! מש"ל
שביקש שיהיה לו זקן לבן כדי שיבדילו בין הזקן לצעיר? לא צריך שיחשבו שהוא הכי חשוב בעולם, ובמקרה של אברהם אבינו אולי קצת כן, אבל בכל מקרה, ואצל כל אחד חשוב שיזכרו שהוא דמות בעלת משמעות, שידעו שמה שהוא אמר זה "אמיתי" ו"בעל ערך". כדי שידעו להבדיל בין תכלת לקלא אילן, ובין אדם תועה לאדם נאמן.
את אמרת מי אמר שאת האדם כמלמד ערך כדאי לזכור
אני אומר מי אמר שאת הערך שהוא לימד כדאי לזכור? אולי הוא טעה באידיאל? יש אידיאלים נכונים ואידיאלים פחות נכונים או פחות חשובים.
כמו שאתה מבינה שבאידיאל עצמו לא חוששים לזה, כך גם באדם עצמו לא חוששים לזה
ולא להסתמך על מה שיקרה אחרי שלא נוכל להמשיך. זה מצויין! ואת זה צריך לזכור!....
אז אמרתי שצריך לזכור לא להתעסק רק באיך יזכרו אותנו, אלא במה אנחנו עושים!
וגם להזכיר לאחרים שתמיד צריך לזכור
והם תמיד יזכרו כן כדאי לעשות את זה כמו שהיא עשתה... היא ידעה איך לבצע...
"להיות אדם ערכי" זה בעצמו "ערך" ולכן צריך לחנך אותו "להיות אדם ערכי", ומכיוון שקשה ללמד איך להיות אדם ערכי בלי להכיר אדם ערכי, לכן רצוי שיכירו, ואחר כך גם יזכרו את האדם הערכי הזה שממנו למדו, כדי שימשיכו ללמוד ממנו, בדיוק כמו שממשיכים ללמוד מכל אדם
ערך זה רק דבר שתורם מעבר לצורך קיומי....
כנרית על הגג=)כלומר למה את צכה מורשת אם את לא בגין, אז התשובה שבגלל שהחכם אמור להיזכר שונה מהכסיל, נכון ששניהם חיים פה, אבל החכם משאיר אחריו דברים בעלי ערך שזוכרים אותם. לא כל אדם צריך מורשת בגין, מספיק שזוכרים שהוא היה אדם טוב ותורם, עוזר ומלמד. וזה נשאר אצל כל אלה שעזר להם ולימד אותם.
ובכלל ההרגשה הטובה שהעולם הוא מקום שכדאי להיות בו
כשאדם אהוב מת, זה עושה חשק להיות כמוהו, כדי שהעולם ימשיך להיות כמו שאהבנו תמיד
כנרית על הגג=)אדם בטבעו אמור לרצות להצליח בחיים, ושלהוליד ילדים שימשיכו אותו, ולהשאיר זיכרון שימשיך אותו אצל מכריו. אם את לא ככה, זה עניין מעניין. גם את זה אפשר לזכור! (כנראה שלא יעזור לך כלום... חור שחור כאן. חור שחור זה בולע הכל)
זה קצת הבדל בין "עבד" לבין "עובד"
"עבד" אין לו משהו עצמאי משלו
"עובד" יש לו
חסדי היםהייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?