אני יודעת שבכל הפלאיירים האידיוטים שמחלקים בבתי הכנסת בשבת לא מופיעה המילה תיאולוגיה וגם היא לא חלק מתכנית הלימודים באולפנא ואני גם לא אתפלא אם יגידו לי שהמטומטמים האלו שמקליטים דיסקים של התחזקות לא משתמשים בה.
אף על פי כן, תיאולוגיה קיימת ומשמעותה הוא תורת הדתות, והמחלוקת בין ברסלב לחב"ד מקורה בה.
אז דבר ראשון אני מציעה לכם להרגע.
גם אם לא תבינו, לא נורא.
תיאולוגיה היא מדע קשה, וחלק מכם מתקשים אפילו לקרוא ולכתוב, אז איפה אתם ואיפה הבנה תיאולוגית.
אז ככה.
לבעל התניא הייתה תיאוריה שלאדם יש שתי נפשות. נפש אלוקית ונפש בהמית. הנפש הבהמית נמצאת בחלל השמאלי של הלב ומנסה להשתלט על כל הלב ואילו הנפש האלוקית נמצאת במוח ומנסה להעיף את הנפש הבהמית מכל חלקי הלב.
זאת התיאוריה של שניאור זלמן מליאדי. כאמור הוא המציא אותה. מבחינתו מצבו הנכון של האדם הוא כשהמוח שליט על הלב.
התאולוגיה של ברסלב הרבה פחות ברורה ומסודרת מאשר של בעל התניא.
ברסלב אף פעם לא היה ספר תיאולוגי יחיד ושיטתי.
עם כל זה, עדיין ניתן להגיד משהו על התאולוגיה של ברסלב.
היא לא מאמינה בכלל שישנן שתי נפשות.
היא לא מאמינה שהמוח שליט על הלב.
היא דינמית.
היא אומרת שכאשר הלב עובד טוב הוא משפיע על המוח שיתפקד גם הוא כמו שצריך.
כשהלב לא עובד טוב, אז המוח משפיע לרעה על הלב.
זאת אומרת
ברסלב הפוכה משיטת ליאדי.
ברסלב אומרת שהלב שולט על המוח בכל מקרה.
לגמרי נגד שיטת בעל התניא.
אני לא ממש מצפה שתבינו את זה.
זה מאוד קשה.
אבל בכל זאת צריך לדעת את העיקרון.
העיקרון הוא שבתור שיטה רוחנית, ברסלב היא ההפך מחבד.
אולי רבי נחמן ורבי שניאור היו חברים.
סביר שלא . היה בינהם הפרש גיל עצום.
אבל אולי היו מנומסים אחד לשני.
יכול להיות.
אבל בתיאוריה הם לגמרי היו אחד נגד השני.
