זהו, נגמרה השבעה.
חוזרים לחיים רגילים.
אומנם קצת חסר,
אבל יש גם אורים.
נראה לכם?
נגמרה השבעה.
צריך לחזור לחיים.
ואי אפשר.
הגעגוע צובט.
כבר אין את מי לשאול.
אין במי להתייעץ.
ואחרים?
אחרים יש.
אבל הם לא כמוהו.
הם לא סמל לכל העם.
הם לא בבחינת נס שמתנוסס.
הם לא תכלית הכוסף.
הגעגוע.
איי, הגעגוע.
רק שבוע אתה לא פה.
שבוע בודד.
וחסרונל בולט.
תמיד היית האור שבשטח.
תמיד היתה המביט קדימה.
תמיד היית המחייך, המעודד.
צריך לחזור לחיים נורמלים.
ואי אפשר.
אי אפשר בלעדיך.
אתה חלק מהנוף.
כמו שפתאום יעלם הכותל.
אי אפשר.
צריך, אבל אי אפשר.
אתה חסר.
הגעגוע קורע אותנו.
הבעיות בלתי פתירות בלעדיך.
החיוך, החיוך כבר לא פה.
משל פריחה לה השמחה ונעלמה,
יחד עם נשמתך.
המקום בו שכנה כדרך קבע.
חוזרים לחיים רגילים.
אומנם קצת חסר,
אבל יש גם אורים.
נראה לכם?
נגמרה השבעה.
צריך לחזור לחיים.
ואי אפשר.
הגעגוע צובט.
כבר אין את מי לשאול.
אין במי להתייעץ.
ואחרים?
אחרים יש.
אבל הם לא כמוהו.
הם לא סמל לכל העם.
הם לא בבחינת נס שמתנוסס.
הם לא תכלית הכוסף.
הגעגוע.
איי, הגעגוע.
רק שבוע אתה לא פה.
שבוע בודד.
וחסרונל בולט.
תמיד היית האור שבשטח.
תמיד היתה המביט קדימה.
תמיד היית המחייך, המעודד.
צריך לחזור לחיים נורמלים.
ואי אפשר.
אי אפשר בלעדיך.
אתה חלק מהנוף.
כמו שפתאום יעלם הכותל.
אי אפשר.
צריך, אבל אי אפשר.
אתה חסר.
הגעגוע קורע אותנו.
הבעיות בלתי פתירות בלעדיך.
החיוך, החיוך כבר לא פה.
משל פריחה לה השמחה ונעלמה,
יחד עם נשמתך.
המקום בו שכנה כדרך קבע.
