משו של אוטובוסים
והיה לי עוד משו בראש.
אה, תשה של הההודעות
ונראלי ההיה עוד משו.
וואי איך אין לי כוח לזה...
ויש גשם בחוץ וצריך לצאת לתחנה
טוב נסיעה טובה לי.
נשתמע...
משו של אוטובוסים
והיה לי עוד משו בראש.
אה, תשה של הההודעות
ונראלי ההיה עוד משו.
וואי איך אין לי כוח לזה...
ויש גשם בחוץ וצריך לצאת לתחנה
טוב נסיעה טובה לי.
נשתמע...
אהבת ישראל!!בע"ה שאני אוריד אתזה היום...
אהבת ישראל!!אחרונההורד, יותר נכון.
הזה של ההודעות לא מתאים לגסה של הפלאפון. אבל פסדר...
והורדתי עוד משו יעיל.
ועוד משו שלא נפתח משום מה...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)