האם לראות כל מיני סרטונים קשים כדי לחשל את הנפש זו דרך נכונה?
(סרטוני אלימות למשל, אבל עד גבול מסוים, לא עריפת ראשים של דאעש)
אולי זו שאלה שמכוונת לבנים, כי אני מנחש ש99% מהבנות יגיבו בשלילה..
אבל עבור גבר שרוצה להפסיק להיות רכרוכי ורגיש מדי, האם זו דרך טובה?
מה דעתכם?
זה מזיק לנפש
רוצה להיות קשוח?
תלמד תורה לילה רצוף
תלמד מסכת גמרא בעל פה
תבצע תרגילי התעמלות במשך חצי שנה יום יום
אל תדבר בשעת התפילה יום יום..
נראה אם מישהו מסוגל לזה..
לימוד תורה זה דבר מאוד חשוב, אבל במקרה הזה זה לא יעזור, כי התורה מעדנת את האדם, היא לא תוציא אותו ממצב של רכרוכיות. אלא אם כן הוא ישלים עם המצב הזה, ואת הזמן שיתפנה לו שיקדיש ללימוד תורה.
לא רק שהיא לא מועילה אלא שהיא יכולה גם להזיק.
דרך יעילה באמת היא ללמוד אומנות לחימה, אבל לא אומנויות לחימה רכות כמו טאי צ'י וכאלה, אלא כאלה שעושים בהם קרבות וחוטפים מכות. מנסיון, זה עובד. (הבעיה שלפחות בהתחלה זה עלול למשוך לצד השני, אז חשוב לשמור על איזון נפשי).
המטרה היא להתחסן נפשית ולא לבכות מכל ציוץ
בגלל זה, אם תשים לב, הדגשתי את המילים לחטוף מכות ולא אמרתי ללכת מכות.
אם אתה רוצה להתחשל הדרך היא לא לראות אחרים חוטפים מכות, שזה משחית, אלא לחטוף מכות בעצמך. כמובן, לא הולכים ללמוד אומנות לחימה על מנת להיות שק חבטות, אבל זאת תוצאת לוואי בלתי נמנעת של קרבות עם חזקים ומיומנים ממך. וכאמור, זאת תוצאת לוואי מצוינת, למרות שבטווח הקצר היא כואבת.
וכו'. הרגישות העצמית יורדת והרגישות לסביבה עולה. מגיבות.
לדוגמא
וזה לא ישפיע במאום.
ואפשר להבדיל בין מי שזה כרגע תפקידו ושליחותו לבין מי שעושה זאת בשביל להשיג תחושת 'חוזק' מדומה.
בקושי אימונים אמיתיים מכינים לחוזק שצריך בקרב אמיתי. אז סרטים? שטויות והבלים.
נכנס לשם שמיים, למלחמת מצוה. מגן על עם ישראל. מטרה קדושה.
זה אחרת לגמרי מלצפות בסתם אלימות (היום, שלא כמלחמות של פעם, גם בד"כ לא רואה את ה"אלימות" עצמה, אלא את תוצאותיה).
וגם ההכרח לא יגונה. גם מי שמגיש עזרה ראשונה, יכול להיתקל בדברים מזעזעים. אין ברירה. זה עדיין לא אומר להזמין מראות אלימות.
לא לכולם.
כתבתי בסוף דברי, "ההכרח לא יגונה".
ומבחינה מוסרית, זה לא יוצר את ההשחתה שיוצרים סרטים כאלה.
אבל לא חסר חיילים שחטפו שוק בזמן אמת ..
שלא נדבר על מפקדים ועל ההשלכות של זה על החיילים שלהם
מלחמה זה לגמרי לא דבר פשוט..
צריך להתפלל שזכות המצוה תגן - ולהוקיר טובה גדולה לחיילים שמשתתפים בכך, להגן על כל עם ישראל.
[כמובן, אין קשר ל"לראות בהתנדבות" דברים רעים וחסרי כל מטרה טובה, בסרטונים]
מה גם שנראה לי שצריך לדייק שהוא מדבר על רגישות כלפי האדם עצמו שזה במילים אחרות רכרוכיות ועדינות יתר, ואת מתייחסת יותר לרגישות לזולת שהיא באמת תכונה יפה.
צילומים של אלימות במציאות, לא סופרמן
של מכות רצח? של עריפת ראשים? התעללויות, סכינים, דקירות?
רחפת..
איצטרובלמשחית את הנפש. מגעיל.
ולהיות רגיש, זה לא רע. ולא מקביל ל"רכרוכי".
אדרבה, אומץ אמיתי - שזה הצד הטוב בנושא - בא מתוך רגישות.
צריך להתאמן בפנים, איך מתוך רגישות, מתמלאים במרץ ואומץ של עשיה טובה, בשביל להיטיב. כך יכולים להיות גם לא "רכרוכים", וגם רגישים.
"סרטים" כאלה, רק עושים את האדם אטום יותר, נכה יותר למה שנפש נורמלית אמורה להרגיש. אין בהם שמץ טוב ותועלת.
לגוף הנושא המוזר אינני רואה טעם להגיב, חוץ מזה שאציין שרק רכרוכיים יחפשו דברים שיהפכו אותם ללא רכרוכיים.
אורה2xאז לפחות שלא יעסקו בזה בשולחן שבת. ואכן עדינות לא תזיק, אך סרטונים של אלימות עלולים כן להזיק.
הולם במיוחד|מצטרפת|
(גם בדעה)
(חוסן נפשי לא צריך להגיע מתוך אדישות ורגילות לזוועות, אלא מתוך הבנת החשיבות של הדבר שבשבילו הוא נצרך. כמו לכבוש את עזה. כמו להגיש נייר לבחורה בוכיה. וכדומה.)
בשביל הדוגמא האחרונהרחפת..צריך חתיכת אומץ
שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.
ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין
ספרים כאלה.
פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:
איך בונים אמונה.
נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר
משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)
ואת הרמח"ל (דעת תבונות).
חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.
שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.
לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא
תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)
הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח
את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.
בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין
אותך בנושא.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
