לאחותי הגדולה יש חברה טובה, שכבר מעל שנתיים בערך לוקחת על עצמה לא להיות באינטרנט אפילו לא כשר.
אבל אני שמה לב כשהיא מגיעה אלינו הביתה והן מדברות ואז היא רוצה לבדוק משהו (שקשור לעבודה נגיד), היא מבקשת מאחותי אם היא יכולה לבדוק בשבילה. וזה נראה כאילו היא אומרת לה בדיוק על מה ללחוץ אבל בעצמה היא לא תהיה על המחשב. מוזר לא? וזה לא ענייני אבל מהצד זה נראה לי מוזר. כאילו, היא לא רוצה להיות באינטרנט אבל אומרת לאנשים כן להיות?
מה אתם חושבים?
לגלוש זה לא דבר אסור ולכן אין לה בעיה לבקש ממישהי אחרת לעשות את זה בשבילה, אבל היא עצמה נמנעת מזה כי זה סייג שהיא הציבה לעצמה, והחברה לא.
ולמה מפצלש? זה מחשיד בטרוליות..
אני קוראת סמויה כאן..לא שאלתי משהו שמחשיד בטרוליות
אני מנסה להבין כי זה נראה לי מוזר שבן אדם כאילו נמנע ממשהו אבל גורם לאחרים לעשות אותו. אז למה כבר לא לעשות אותו בעצמו?
כאילו מבחינתה זה לא בסדר והיא לא תיתן לעצמה להיכנס לזה. אז למה לתת לאחרים כן?
נגיד שאני אבקש מחילוני להדליק אור בשבת, אני יודעת שזה לא בסדר ואני אוסרת את זה על עצמי אבל בגלל שלו לא אכפת אני אבקש ממנו לחלל שבת בשבילי?
ולא שזה מפריע לי סתם שמתי לב לזה וזה לא מובן לי אז רציתי לשמוע דעות נוספות. אם היא הייתה מבקשת ממני אז הייתי שואלת אותה על זה אבל אין לנו כל כך דיבור כאילו לא על דברים כאלה לפחות
לא אוכל חלב נוכרי או משהו.. אז הוא מאמין שהכשרות בעייתית ויש ספק. או שזה לא טוב לנפש מכל מיני סיבות. א למה שהוא גיד למישהו אחר לטעום משהו מכשרות כזאת? אפילו שלא אכפת לאותו אחד. אבל הבן אדם שביקש מאמין שזה לא כזה בסדר..לזה התכוונתי וזה עדיין נראה לי מוזר למרות ההסבר שלך. אבל תודה אבל הניסיון
היא חושבת שלה זה לא בסדר, ולחברה זה כן בסדר
כמו שאשכנזי יכול לתת לספרדי בפסח לאכול קטניות, כי לספרדי זה בוודאי מותר
(זה לא כמו לתת לו מאכל שכשרותו שנויה במחלוקת, שזה סיפור אחר)
נראלי סלט ואנכי סיפקנו הסבר מניח את הדעת
ואם כל זה עדיין החתימה שלך"העולם מצחיק אז צוחקים"
ומאחר שזה גבולות אישיים שלה, ולא איסור [או סייג כזה שמחייב את כולם], כשהיא מבקשת מאנשים אחרים היא לא מכשילה אותם.
להגיד שאני נהנית מזה שהבעל עבד קודם מהבית והיה פה כל היום והחליף תפקיד לכזה שהוא צריך ליסוע לעבודה?
בעלי עובד מהבית חלק מהשבוע וחלק נוסע ואני מעדיפה את הימים שהוא בבית, אבל לדעתי הוא ממש ממש חריג ביכולת שלו לעבוד תוך כדי ההמולה של הבית ולשלב הפסקונות כשהוא רוצה, יכול ומרגיש שזה חיוני. (אני לא חושבת שהייתי יכולה, אני חושבת שהייתי מסתגרת בחדר ועדיין עצבנית שמרעישים לי...)
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
אני אשאל בפעם הבאה. תודה!
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!
אנוני.מיתאחרונההאם אתם חושבים שיש לזה גיל? סטטוס?
לדוג'-
ללמוד משהו מסויים רק כאשר מגיעים לגיל ספציפי.
לשדך רק אם כבר נשואים..
וכו'.
א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:
ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:
ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:
ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:
ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:
ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:
ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:
י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:
יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:
>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!
לכל דבר יש את הזמן שלו
אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.
ג
(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל… לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)
אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו
יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.
יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...
ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.
ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי
ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!
ככל שהגיל גבוה יותר -
קל יותר להגשים חלומות.
כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות
והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל
אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים
באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.
אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..
הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..
ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה
מסכים איתך לגמרי,
וחבל שככה הורידו לך.
(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)
ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר
אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!
כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.
אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק
ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...
אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף
בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן
שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -
אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום
לראות לוויתנים במקומם הטבעי,
ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר
או משהו...
איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.
ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,
אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -
מה הבעיה?.....
חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על
הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת
בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב
הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)
אל תגזימו.
בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.
לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.
אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה
זה נותן מחשבות על החיים
כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום
כל אחד עבר וצמח
איפה אני יהיה עוד 10 שנים?
מכניס אותי קצת לעצבות על החיים
(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)
שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי
אז עוד יותר מרגיש ככה
אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:
אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.
חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה
למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר
ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות
אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.
לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים
כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....
כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת
זאת לעצמי.
אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב
זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת
לעטוף את המחשבה/חרדה הזו
עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט
נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)
למעלה.
ה ו א יקבל זאת באהבה, בהבנה,
בחיוך, בליטוף רך על הראש:
הכל בסדר, בני היקר, ויהיה
עוד יותר ועוד יותר ועוד....
ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....
אתה שיא הצעיר. שיא!
עוד כל כך הרבה דברים
טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!
יודעת שאינך זקוק לנחמה,
סתם...
ל המשוגע היחידיאחרונהוגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,
כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה
דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי
ואז זה גם מעציב
נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.
מכירה את הרהורים העצובים.
דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.
דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.
רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...
אפשר בתשלום.
אשמח להמלצות מנסיון.
אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה
יש גם ליבי
איך בכלל אתם מודדים את זה?
מה נחשב הצלחה?
מדדים להצלחה באופן כללי
בריאות הגוף/ הנפש
איכות השינה
שלוות נפש
בטחון עצמי
אהבה עצמית
ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו
מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים
לקום לבוא לעבודה בכיף
לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)
ועוד
מדדים הם פר יעדים
אלה היעדים שלי
אני בינתיים בדרך הנכונה
שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו
ולהצליח ליישם אותה
קבל את זה כמו שזה
דוגמא אישית
אין לי איך לעזורך
כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.
מנסה לעבוד על זה
השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.
אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.
להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.
שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.
לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...
שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.
אבל עכשיו כבר יש הרהורים,
אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.
לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..
קיצור, החיים מורכבים.
וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה
משפטים של "שתיקה היא לא נייטרליות, היא עמדה".
כמה חזק אני אמור לצעוק בשבילך?
"גיניתי במשרד" ~ אורי אורבך, שם שם
יש לי כל מיני מחשבות והייתי שמחה לדעת אם מישהו רוצה שאני אחלוק אותן איתו
"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜
יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח
מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו
זהו, עכשיו את נזופה.
Lavender@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?
היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00
אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה
אני הייתי פה
בניק אחר
זה היה הגיל 😉
זה מצמרר אותי....
אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)
כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז
לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈
בגדול הגעתי לכאן בקורונה
הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי.
רק שאני עשיתי הפסקה באמצע
וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה
ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח
אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז
היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב
הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ
תפסתי מספר הראשונה
וכן, לצערי עדיין ערה..
