בין עצב לשמחה
זה נורא
ואני שונאת את זה שיום הזיכרון זה שניה לפני יום העצמאות
אני יודעת להרגיש, זה הקלה הידיעה הזאת
והיאא התארסה וזה מרגש אותי נורא, בכלל כל אדם שמתארס מרגש אותי
(שנדבר על זה שאני לא פורפוציונאלית?)
אני סך הכל חוסמת את עצמי מלהרגיש עצב, יש בזה משהו חיובי
(וכמה שלילי, שה' יעזור לי)
מחר שבת מחר שבת שבת קודש
ורציתי לקנות לי עיפרון תורכיז כי יש לי הרגשה שזה יהיה עלי יפיפה אבל שכחתי וזה מעצבן
ואין אוזניות
ואין פנס
ואין מסקרה
ואין עיפרון תורכיז