כִּי אַף -עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ
שֶׁמִּירִידָה כָּזֹאת אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲלוֹת חַס וְשָׁלוֹם,
אַף-עַל-פִּי-כֵן, מִי יוֹדֵעַ גְּדֻלַּת חַסְדֵּי ה'?
כִּי יֵשׁ חֶסֶד כָּזֶה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁגַּם מִשָּׁם יְכוֹלִין לַעֲלוֹת.
וְכֵן אֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם נָפַל עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר,
אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל תְּנוּעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לְנַשְֹּאוֹת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם לַעֲלוֹת מִנְּפִילָתוֹ,
וְכָל צְעָקָה וּצְעָקָה שֶׁצּוֹעֵק אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת
- גַּם כֵּן אֵינָה נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם.
(ליקוטי הלכות, תפילין ה', אות ט')
