זה מי שחושב ש"תמיד יהיה טוב", כלומר, בכל פרט באופן הגלוי?

אופטימי זה מישהו שיש לו מבט חיובי, מקווה לטוב, מאמין בטוב, המכ"ם שלו מתביית יותר על הטוב שבמציאות, מתמקד בטוב - וזה עצמו נותן לו כח לפעול שיהיה טוב. ואם לא קרה משהו באופן ממשי כמו שציפה, הרוויח את שמחת החיים שהוא נשאר איתה ומשיך לפעל ולקוות איתה.

ולא נכון ש"מה שצריך לדעת...." הוא כמו שכתבת. אדם אופטימי לא ידבר ככה. כי כן יהיה טוב. למה? בדיוק בגלל מה כתבת בסוף (אופטימית..), כי הכל מה' והכל לטובה. זה בדיוק מבט אופטימי בסיסי.

ולכן גם, התשובה על האמירה שאופטימי זה מי שנאיבי, היא שלאו דווקא. מי שעמוק הוא אופטימי. כי הוא רואה את חסד ה' מלאה הארץ, רואה את  האפשרויות של הטוב גם בעומק הסיבוכים, מבין שכח של ציפיה אל הטוב ושמחה בו, גם נותן כח לפעול שכך יהיה - ולכן הוא אופטימי. וזה הכי ריאלי.

וכמובן, אם הוא עמוק, הוא גם לא חושב שאופטימיות זה אומר שאם הוא מסתפק אם יש בחנות רחוקה נעליים כמו שהוא רוצה, אז "תמיד יהיה טוב" ובטח יש שם... אלא מרים טלפון ושואל. אבל אכן, הוא בטוח שבסופו של דבר, ימצא משהו טוב איפשהו.... כי הוא לא מתייאש, הוא לא פסימי, הוא לא "ריאלי" באופן שמחליש אותו, הוא ריאלי אמיתי - לכן הוא אופטימי...

ויכול להיות אופטימי, גם בלי "התבוננות". הרחבתי בהודעה הבאה.

אני כתבתי כקונטרה למה שכתבת שאופטימי זה נאיבי. אז אמרתי, לאו דווקא. ההיפך - אדם עמוק, יודע שכך האמת.

וגם מי שלא "עמוק" בנגלה והוא אופטימי, הוא פשוט אדם בריא. כמו, על דרך המשל, שחז"ל אומרים ישראל מאמינים בני מאמינים. אמונה זה דבר עמוק מאד, וכי מי שלא עמוק בגלוי מישראל, אינו כך? הוא כן. יש לו בריאות של הטבע של עם ישראל. המעמיק - יבין את עומק הטבע הזה.

אופטימיות, גם פשוטה, באה מבריאות נפשית, מחיפוש טבעי אחר הטוב, משמחת חיים בריאה, אמונה ב"הפי אנד".. יהיה טוב  אם כך אז כך, אם לא כך - אז בדרך אחרת. וזה עצמו כח פועל. זה לא פסיבי. חבל לייצר אידיאולוגיה של "אשליית ריאליוּת". מי שירגיל עצמו למבט אופטימי, באמת יש סיכוי שיפגוש יותר את הטוב, כי הוא ימצא אותו בכל מיני וריאציות - ובראש וראשונה, בתוך ההתעודדות והאופטימות שלו.

ואדרבה, "חשוב טוב, יהיה טוב", זה משפט שהביא הרבי הריי"צ. לא יודע אם כפשוטו זה מוסכם על כולם. אבל זה בנוי מן הסתם על אותו עיקרון, שכל חשיבה טובה, הסתכלות אופטימית, היא כבר "מזמינה" את הטוב, כי האדם שם עצמו באופן נפשי במישור של השייכות אל הטוב, אז הוא יפגוש בו, באופן זה או אחר.

האופטימי שאומר שתמיד יהיה טוב, הוא צודק במובן שתמיד יהיה משהו טוב, או סוף הכל לטובה. אבל להציג את המובן של "אופטימי", בתור איזה טיפש ש"מנחש" שכל פרט יצא בדיוק כמו שהיה רצה (כמו המשל שהבאתי: בטוח שבחנות נעליים, יהיה בדיוק את הדגם שהוא רוצה. אפשר בכלל לומר: בטוח  שבקיוסק ימכרו נעליים מהדגם שרוצה...), זה כמו לירות ואח"כ לסמן מסביב את המטרה... לא זה המובן הפשוט של אופטימי. אדם אופטימי, אינו חושב שכל פרט יהיה בדיוק כמו שרוצה אבל ה"יש סיכוי" גדול בתודעתו הרבה יותר מאשר ה"כאילו-ריאלי". בדרך כלל זה גם יגרום שבאמת יהיה לו ככה. האופטימי אומר, יש לי עוד סיכוי לתופס את האוטובוס - אז הוא רץ מהר, בחיוך אתגרי. ה"ריאליסט" אומר: נו.. מתבטל עוד קצת "בחשיבות ריאלית" - ומפספס... נמצא זה גורם לעצמו..

אמונה וביטחון, זה העומק של האופטימיות, במובן הרחב והעמוק - בטוח שבסוף יהיה טוב, שהכל לטובה. אופטימיות כזו, שאינה "ניחוש", אלא וודאות גמורה.

והתכונה הזו, שקבוע בנפש שה' מוליך הכל לטובה וסוף הטובה להיראות - היא גם מייצרת אצל האדם "ציפיה לישועה" באופן ממשי, קביעות שאתה מחיה את כולם, חיפוש הטוב בכל מציאות בוודאות שהוא נמצא שם, יותר שמחת חיים, יותר אמונה בכל סיכוי שיש לטוב להופיע, וגם אם לא קרה כך בפעל באותו זמן - שמחה על כך שלא נטש את החיבור אל הטוב הגנוז במציאות. 

זה לחלוטין לא סותר הבאה בחשבון של אפשרויות שונות של תוצאות ממשיות של כל מיני מצבים ופעולה ביחס אליהן.

זה הנושא

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי