והמבין יבין 

יהיה בסדר!

אני די טוב בזה

וטוב לי בזה!

הבעיה היא שמה לעשות בתור ילד בישיבה תיכונית אתה לא כל היום בתורה ואז אתה גורם לעצמך להתבאס כל הזמן מחדש על זמנים בודדים שכן יכולת ללמוד ולא עשית את זה.

יש תקופות.

תמיד יש עליות וירידות. החיים מורכבים מהם.

יכול להיות שעכשיו יש ירידה. וזה באסה ולא נעים ולא נחמד בכלל.

אבל מה שאתה כן יכול- אתה כן יכול. לנסות אפשר, ויש לזה ערך! גם אם לא מצליחים.

ועוד משו-

חברה שלי אמרה לי פעם בהקשר אחר, אבל זה נכון גם כאן.

אם לא הצלחת היום, זה לא מבטל את מה שכם עשית והצלחת.

זה אומר ש*היום* לא הצלחת. וזה יכול להיות ממש מבאס ולא נעים. אבל זה היום. לא תמיד. זה לא מבטל את כל מה שכבר כן יש לך ואת מה שכבר כן השגת.

ובע"ה מחר יהיה אחרת. או עוד כמה שעות.

וכוחות מכאן...

אני בטוחה שיהיה בסדר...

ואני כל יום עם תקווה מחדש

אבל לא

אני הורס לעצמי את החיים!

זה מצויין!

זה טוב!

זה מדהים בעיניי!

לחלוטין!

אתה לא. גם אם זה ירידה והיא דרסטית ורצינית.

אבל אני יכולה מאוד להבין את המקום הזה...

בכללי, עצם המודעות והרצון המדהים שלך, לא הורס אלא רק מוסיף.

אולי כדאי קצת להרפות מהמחשבות ולעשות משהו אחר?

משהו אחר שאולי ייתן לך מוטיבציה?

לפעמים עוזר להרפות...

מה אומר?

אבל בפועל אני נשאר עם המעשים הרעים שלי.

וזה. הורס לי תחיים

זה פתאום עליה

כאילו.. אני מרגיש שהיצר לפעמים משתלט עלי והשיקול דעת שלי לא פועל.

דוגמא שאולי תצליחי להבין - גאווה.

השערי תשובה אומר שמי שמתגאה הוא בדכ מי שחכם

אבל לא סתם חכם - אלא חכם שהחכמה שלו פסולה מתגאה.

כי מי שהחכמה שלו ישרה. לא יתגאה - וישמור אותה לעצמו.

אני יודע שאנלא רוצה, ובכל זאת.

אני מרגיש מחולק ל2. שיש את גדליה. ויש את גדליה גדליה (לא, אני לא רואה. ראיתי רק תקטע הזה וזהו ).

אז גדליה מתעלה. הרבה.

וגדליה גדליה יורד. הרבה.

זה לא עליה וירידה. זה הכל ביחד כל הזמן.

מידי פעם אחד הצדדים מתבטל לשני ואז זה נורא/מדהים

נראה לי שאני מצליחה להבין יותר... (אפילו שאין לי שמץ של מושג על מה הסדרה אבל פסדר...)

אוקי, אז עכשיו אתה לא מצליח.

וזה באסה ועצוב ולא נעים.

אבל מחר יש יום חדש. יש סיכוי חדש.

וכן, קל לדבר. וקשה לעשות. מכירה אתזה על שמונים ואחת מצבים.

אבל בכל זאת, יש בזה דבר מאוד אמיתי. כמה שזה קשה.

ואל תשכח-

מי שאתה באמת באמת, זה הרבה בגלל המצבים וההתמודדויות האלה. אז לא בטוח שזה מדי מעודד, ולפעמים פשוט באלך להעיף את כולם לכל הרוחות ולהיות בלי. אבל המצב הנתון הוא כזה.

בוא ננסה מתוך זה לעשות מה שכן אפשר, מה שכן מצליחים.

אולי צריך לנסות להציב יעד קצת יותר קרוב ולאט לאט להמשיך איתו הלאה כשתצליח?

אולי זה קצת יתן חיזוק...

לי אישית זה כן נתן