תכף שנה
שבשנה הזו הבנאדם הכי קרוב לי ואלי
היה איתי
בזמנים קשים
בזמנים משמחים
מילא את הלב שלי
לקח לי 80% ממנו
והשאיר 20% לחיי היומיום
שגם אותם הוא ממלא
וכבר 7 חודש שאנחנו בטוחים בעצמנו
שאנחנו מרגישים את זה
בירידות ובזמנים קשים
היד האוהבת,החיבוק המעודד,המילים
ההבטחה שהכל יהיה בסדר והאמת התמידית שלו
"למרחקים אני ארוץ אחריה
הם מקווים שאוותר גם עליה
הו, בשבילה עד המדבר
אני אף פעם לא נשבר
כי בלעדיה אני שומדבר".
השיר שלנו
שמשקף את המציאות שלנו
שמזכיר לנו בין השאר את העצב שבדבר
לא להיפגש
בקושי לדבר
מסוכן לנו
רוצים לסגור עליי
והוא לא ייתן לזה לקרות
הוא מלאך שומר.
ומכתב,ועוד אחד,ותמונות,
וזמנים יפים
ולילות של חיוכים
ועוד מכתב ועוד דמעות
וגעגוע בלתי פוסק
וכמה?
כמה אמרו שזה ייגמר בננו מהר?
שזה לא יחזיק?
שיגידו,אני והוא זה לנצח
ובסתר בסתר בלי שאף אחד יודע
כמו סוכנים חשאים
מתחבאים,בורחים
מחכים לזמן שיחלוף
לימים טובים יותר
מנצלים כל מקום שקט וריק
הוא ניגב את הדמעות כשהיה צריך
והוא צחק כשהיה מביך
ובהיתי בו אז, ואני רואה אותו
מזדקן איתי, חי איתי, עד 120
הם מנסים לקחת לי אותו
אני רק לא מבינה איך אפשר
לקחת חמצן לבן אדם
ולצפות שהוא ימשיך לחיות ולתפקד כמו שצריך.
זה לא הגיוני. זה לא יקרה ולא קורה.
ואני כאן והוא שם.
ואני חושבת עליו והוא מחכה לי
ומחזק אותי
אמרתי לו פעם,
שיש בננו חוט עבה
שמחזיק בננו
קוראים לזה א ה ב ה
מחכים לנס.
לזמן שיעבור.
שיהיה מותר , בקדושה וטהרה.
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
רצית תיוג @גלידת לימון


)