העיקר שכולם נהנים. אני הייתי מתחרפנת ברגע

ואני עם חולצת ראש חודש עם כתם מהמסע ישראלי וחצאית נפנף שחורה והבגדי שבת שלי ברכב של אמא שכמובן מאחרת קלות, והמשפחה שלי כזאת רשמית וכולם כמעט עם חליפות ועניבות ויש צלם רגיל וצלם מגנטים, קיצר הלכתי לחכות לאמא בחוץ מרוב מבוכה להגיע על מדים זה חמוד, אבל על בגדי מסע של ש"ל פחות

המסיבה האדירה של רכב א' כללה שירי אדר ואז ניגונים ואחכ שירי אנדרדוס עם שורת המחץ הקבועה של "נעצתי בטעווווות" ואבא שלי משנה את המילה "אחותי" במילה "הבת שלי" ועושים תחרות מי שר הכי חזק וב"סנדלים" כיוונתי בדבקות רבה הגענו, ורכב ב' הגיע אחרי רבע שעה בערך וטסתי להחליף לבגדי שבת ואז סופסוף יכולתי להצטלם עשינו בוקים הבנותדודות ומיליון מגנטים ובנדוד שלי טען שאני ביינישית |שריר| (@אהבת ישראל!!) ולפתע הגיחה דודה אחת עם בדיחות בל"חיות אז שנינו נפנפנו אותה 💁 היו ריקודים אדירים ממש! מעגל זיינוקיות, מעגל משפחה. קיצר התחרפנו הבנותדודות והבנותדודות של הבנותדודות (מהצד השני כלומר) והיה פלייליסט מגוון למדיי ומקפיץ ממש ואני ובתדודה שלי ובתדודה שלה מהצד השני גיחכנו על עצמנו שאנחנו זקנות כי השירים נורא מתקדמין ומצחיקים ואז היה "ברוך הגבר היית מת והאישה יותר זו האמת!" בצווחות זיינוקיות, אז החלטנו שתכל'ס אנחנו לא ממש זקנות. באוכל ישבנו הבנידודים הגדולים והיו שיחות ש"ל-צבא-מדרשה-מכינה-אולפנה-ישיבה וכדו' והכי חשוב - החלטנו שאנחנו עדיין נחשבים ילדים אז ביקשנו גם צ'יפס מהמלצר ומסתבר שדודים שלי באים אלינו לשבת, וכמובן שהשתמשו בכישורי כמרדימת פעוטות ותינוקות סוררים אחרי שהם התעייפו מלרקוד על הכתפיים שלנו, הם נרדמו בשניות. בקיצור - היה כיף בטירוף! וחשבתי שאני אהיה עייפה מדיי אחרי המסע ולא אצליח להנות בגלל זה, אבל מסתבר שהגוף שלי התרגל לחוסר שעות שינה

אשכרה.