מה אנחנו יודעים, ילדה
מה אנחנו יודעים?
העולם הזה גדול עלינו. יותר מהטייץ של שבוע שעבר
איך אנחנו הולכים ככה. לפעמים אפילו בלי מטרה. איך שאנחנו מרגישים יותר מדי. מילא
אף אחד לא ידע. מילא
איך שאנחנו מספרים לעצמינו יותר מדי סיפורים על אנשים יפים עם אהבה יפה וילדים טובים. ובית ענק מול הים וכלב. מספרים על כל הטוהר והנקי. מספרים ככה כאילו בלי לסבך כלום. בלי לחשוב בכלל שהם סך הכל עוד שניים מתוך מיליונים.
איך שאנחנו נלחמים. תראי אותך היום איך שגדלת. תראי איך נהיית לאישה שאת. תראי את הגוף שלך שעוד מנסה לנשום בין הכל. איך שנלחמת על כך דבר קטן שהיה לך חשוב. הקרבת את עצמך במלחמות שאיש לא ישמע עליהם.
תראי את הדמעות שלך.
תראי את הכאב שכל אחת מכילה בתוכה. נוחתות להן על כל האכזבות. תראי את הדמעות שלך. תביני שזה לא משנה, זה לא משנה על מה הם יורדות וכמה זה קשה לך.
העולם נשאר כמו שהוא. נע במעגלים מסתובב סביב עצמו וסביב השמש. נע יחד עם עוד מיליארדי מערכות . בין אינסוף של עצמים . ממשיך במסלול הרגיל שלו
בלי לנסות לשניה אחת לעצור. לתת לך לנשום אויר אחר. וזה לא רק הוא.
זה עוד מיליון אנשים. הם ממשיכים לשנוא ולאהוב ולקנות ולזרוק ולחשוב ולחלום ולנסות וללמוד ולקרוא או לכתוב או לרוץ או אפילו סתם. לחייך
ואף אחד. לא עוצר לשניה. מביט לך בעיניים
מסתכל לתוך הדמעות. לתוך העולם שלך שבנוי בתוכן ומתנפץ על הרצפה.
לאף אחד לא אכפת. וגם אם כן. אתם נשארים שניכם בעולם כל כך ענק. שמכיל בתוכו כל כך הרבה
שלעולם לא ישים לב. אם את מרגישה. או לא

איזה חמוד מתוק ונפלא מצידך
המשך לחשוב כך

@נשמה כללית

פה?

האנושות עושה שטויות