מה עשיתי
איך ייתכן
למה לא כיבדתי את דעתו
הרי הוא יודע מה הוא אומר
ואני
מה אני
מעריצים אותי על ידיעותיי
למדתי בחיי שותים מלאים

דמעות מחלחלות ודולפות אל גרוני

מה אני שונה מתקליטור תורני?
מה אני שונה אם אני לא מסוגל לקיים את מה שאני לומד?

הידיים רעדו כשפרקתי את גלילת רצועת התפילין של יד.
נושק לטוטפת השחורה, המבהיקה
הדמעות נותרות עליה,
מפעפעות בין החריצים.

גורר את עצמי אחורנית,
מתיישב על הרצפה,
גבי כנגד הקיר.
ממקם את הסידור פתוח בחיקי,
נושם עמוקות,
מנסה להבהיר את מחשבותי.
לא מצליח.
הכל היה שחור משחור.
לא היה לי מוצא.

רצועת התפילין התפתלה כנחש,
אספתי אותה
כופל אותה.
מחזיק בה בשתי ידי.
כורך אותה באיטיות.
בוכה,
הפעם האחרונה שאני משתמש בתפילין.
הפעם האחרונה שאני נוגע ברצועות הללו,
באות הזה.

כריכה נוספת,
מתחיל לחוש מחנק.

מה אני עושה?
האם יסלחו לי?

כריכה נוספת.
ורידים החלו לבלוט ברחבי פני.
משתעל.
מזיע.
בוכה.
ועוד כריכה.
משאיר את הליפופים עדיין רופפים.
משאיר לרגע האחרון את המשיכה האחרונה.

משאיר קצה אחד בחוץ,
משתלשל,
אני אמשוך בו.
אחרי שאלחש את שמע ישראל.
אחרי שאעשה וידוי.
הרצועות יתהדקו ברגע אחד.
יגאלו אותי מחיי הרכרוכיים והמלאים בהערכה עצמית מחליאה.

כריכות רצועת התפילין מעיקות על עורקי הדם והאוויר.
עיניים בולטות.
מאבד את צלילותי.
הצוואר הולך ומאדים.

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם