אני כזאת מוזרה.
חוסמת אנשים שמנסים להתקרב.
מתעצבנת על כל העולם, כי בא לי..
לא סופרת תעולם
אבודה.
בודדה כל כך.
מבולבלת.
אני לא יודעת מה אני רוצה.
בעצם אני יודעת, אבל אין קשר בין זה לבין מה שאני עושה בפועל..
אני מטומטמת
וטורחת להבהיר את זה לאנשים שאני אוהבת.
ואני שונאת להפגע בלי סיבה הגיונית
ואז חושבים שאני סתומה וקטנונית.
ואין לי כח ללמוד.
ואין לי אף אחד שיגיד- הכל בסדר תשכחי מזה כמו תמיד.
ואני צריכה ממנה עכשיו חיבוק חזק ואוהב.
ושתגיד לי שהיא אוהבת, כי אני לא ככ בטוחה בזה
ונמאס לי מהחוסר וודאות הזאת.

למה
למה
למה
למה
למההה????

מסובכת
אבודה
בודדה
ביי

אפשר להגיב זה אולי ישמח אותי.