בס"ד
מחד גיסא יש את דבריו של מיכה{מיכה ו}"הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות
משפט ואהבת חסד והצנע לכת אם ה' אלוקיך" הפשט של העינין הוא לעבוד את ה' בצניעות ופשיטות
בלי התבלטות מיוחדת. בנוסף לכך גם עשרות סיפורים על צדיקים מכל הדורות שעשו את עבודתם
בפשיטות ובסת(ר' נחמן בצעירותו,הרש"ש וכו')
מאידך גיסא אומר ר' נחמן בליקוטי מוהר"ן{השמטה בין ליקוטי קמא לתינינא}"אחד היה אברהם-
שאברהם עבד ה' רק ע"י שהיה אחד שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם..."
אז מה אכפת לי אם יראו אותי או לא יראו אותי אני עבד ה' מה זה משנה בכלל אני לא מסתכל עליהם בכלל..
אבל באמת זה תלוי באדם ובמידותיו רק הוא יודע אם הוא עושה את עבודתו אמיתית. לא צריך להסתתר אנחנו לא הרש"ש אבל
להיטבלת זה לא ניראה טוב אבל אם ההיטבלטות הזו היא פשוט אני (אם אני מתפלל הרבה זמן זה בולט אבל זה אני
אז אני לא יקצר את תפילתי שמא יחשבו שאני מתיימר להיות צדיק) רק כל אדם יודע את האמת הפנימית שלו אם אתה בולט
וזה בא ממקום של אמת תיהיה אתה כמו אברהם שלא היסתכל על אף אחד בעבודתו לעומת זאת אם אתה יודע שיש לך
בעיה של היטבלטות והעבודה גורמת לך לגאוה ולו קטנה אז תעשה הישתדלות "להצטמצם". ותמיד פשיטות וצניעות רק עוזרת.
