היא ניסתה לברוח. חיפשה איך להעלם.
אבל הכל היה מסובך מדי
ובכלל, לצאת מכל המחסומים שהיא שמה על עצמה היה קשה מדי.
אז היא כבר לא ניסתה לברוח. נשארה כבולה.
כאב לה. והדאגה אכלה אותה מבתוכו.
לפעמים השינה סחפה אותה אליה. ואז לכמה שעות היא לא הרגישה כלום. אבל כשהיא קמה. היה לה כואב הרבה יותר. והגוף רעד. והחיוך שיקר לכולם.
הכוח נגמר.

איזה חמוד מתוק ונפלא מצידך
המשך לחשוב כך

@נשמה כללית

פה?

האנושות עושה שטויות